לחיות בהווה

הסיבה להרבה מאד צער ומכאוב נובעת משום שהאדם מתחרט על העבר או דואג לעתיד. על ידי שהאדם חי בהווה, הוא חוסך לעצמו הרבה צער מיותר. אחד הרבנים שאל פעם את תלמידו "היכן היית היום?". "בבית המדרש", ענה הבחור. "לא שאלתי היכן היה גופך", הרב ענה, "אלא שאלתי היכן הראש שלך היה כל היום"...

"המחדש בטובו בכל יום תמיד מעשה בראשית", אנו קוראים בתפילה. כל דקה היא רגע חדש ביקום כמו בבריאה הראשונה של יש מאין... בורא העולם מחדש בכל רגע את הבריאה מחדש, כלומר שבכל רגע זהו רגע בריאה מחודש חדש, שלא היה כאן לפני כן, כמו תחנת כוח "המחייה" בכל רגע מחדש את האור בנורה בבית. הנה ציטוט מספר "רוח חיים" של ר חיים מוולוזין: "איזהו העשיר השמח בחלקו – הנה מדרך העולם שמי שהוא תמיד עני ואביון כשהוא מוצא מציאה גדולה ושלל רב באותה שעה הוא שמח מאוד ומהלל לקדוש ברוך הוא בפיו ולבו שווין, אבל בהאריך הזמן כבר נשכח ממנו הראשונות ואינו שמח בעושרו כלל, אלא אדרבה, הוא מתאווה ויגע תמיד להעשיר עוד כהנה וכהנה והכל אינו מספיק לו. אבל מי שקובע בלבו תמיד שבכל רגע הוא ועושרו ביד השם יתברך, וכרגע יכול להיות עני ואביון. מתחדש אצלו השמחה על עושרו בכל רגע כאילו ברגע זה השיג

את העשירות וזה שנאמר איזהו העשיר השמח בחלקו, לשון הווה, ששמח תמיד בחלקו בעשירות".

איזהו העשיר השמח בחלקו - הדבר נכון גם לגבי רוחניות. לפעמים אדם נכנס לדיכאון אם הוא לא משיג את שאיפותיו. עליו לדעת שאמרו חז"ל: לא עליך המלאכה לגמור, ואין אתה רשאי להיבטל ממנה". כלומר, אדם צריך לשאוף, אבל לאורך כל הדרך צריך לזכור לשמוח במה שהשיג עד כה.