רוצים להינצל מ-83 מחלות? הקפידו על אכילת פת שחרית

במסכת בבא מציעא (דף ק"ז) כותבת הגמרא כך: "שמונים ושלשה חלאים תלוין במרה, וכולן - פת שחרית במלח וקיתון של מים מבטלתן".

הגמרא מוסיפה ומפרטת 13 רווחים שזוכה להן מי שאוכל פת שחרית. כה דבריה: "תנו רבנן י"ג דברים נאמרו בפת שחרית: מצלת מן החמה, ומן הצנה, ומן הזיקין, ומן המזיקין, ומחכימת פתי, וזוכה בדין, ללמוד תורה וללמד ודבריו נשמעין, ותלמודו מתקיים בידו, ואין בשרו מעלה הבל, ונזקק לאשתו ואינו מתאווה לאשה אחרת, והורגת כינה שבבני מעים, ויש אומרים אף מוציא את הקנאה ומכניס את האהבה".

על הפסוק בספר שמות (כג, כה) "ועבדתם את ה' אלוקיכם, ובירך את לחמך ואת מימיך והסירותי מחלה מקרבך", אמרו חז"ל: "ועבדתם את ה' אלוקיכם" - זו קריאת שמע ותפילה; "ובירך את לחמך ואת מימיך" - זו פת במלח וקיתון של מים (מיד לאחר מכן); מכאן ואילך – "והסירותי מחלה מקרבך" -  וכולן (כל המחלות) פת במלח וקיתון של מים מבטלן".

רבי עקיבא ציווה לבניו: "השכם ואכול, בקיץ מפני החמה, ובחורף מפני הצינה (לפני התגברות החום והקור)". חז"ל מציינים ש"שישים איש רצו, ולא השיגו את מי שאוכל פת שחרית", כיוון שגופו התחזק מאוד.

בשולחן ערוך נפסק להלכה: "קודם שילך לבית המדרש יוכל לאכול פת שחרית אם הוא רגיל בו, וטוב שירגיל בו". הכוונה שיש לאכול מעט לפני הלימוד. יש לזכור שבימי חז"ל נהגו לאכול שתי ארוחות בבוקר ובערב, וחז"ל חששו שיעבור זמן חצות ללא טעימה קודמת. על כן הורו חז"ל לטעום 'כביצה' קודם היציאה לבית המדרש.

בספר 'סגולות הבעש"ט ותלמידיו' (חלק ב, ערך 'פת שחרית') מובא שכאשר הגיעו תלמידיו של רבי אליעזר מנדל מלעלוב לרבם, על מנת לקבל ברכה ועצה בענייני רפואה, הצלחה וכדומה - לאכול ארבעים יום פת שחרית ללא הפסק. בהמשך מסופר שאחד התלמידים הפסיק כמה ימים לפני תום ה-40 יום, כיוון שהרגיש כבר טוב, אך לאחר זמן קצר חולשתו שבה אליו, ורבו הורה לו להתחיל 40 יום רצופים מחדש, בהם יקפיד מאוד לאכול פת שחרית.

כמות האכילה הראויה לפת שחרית היא 54 גרם, וכן יש לשתות משקה כלשהו. אין חובה לאכול דווקא לחם, וניתן להסתפק גם באכילת מזונות.

מכל מקום, יש לזכור שאכילת פת שחרית אינה חובה הלכתית, אלא הנהגה טובה ומומלצת.