בסוכות אנו בדירת עראי. ומה כל השנה?

שלום וברכה מורי ורבותי!

יום חמישי, היום של שלום הבית שלנו.

היום הנערץ בקדושה על ידי כולכם, מי לא ממתין ליום הזה? מי לא שולח הודעות על היום הזה? מי לא מתקשר לבטח שביום חמישי נדבר על הנושא המלהיב הזה?

מה יש לנו ללמוד מחג הסוכות לחיי הנישואים שלנו?

שימו לב טוב מורי ורבותי!

אדם מגיע לבית והצורה שאשתו אירחה או העמידה את הספה או רכשה את העציץ, לא מוצאת חן בעיניו.

אשה הגיעה לבית והנה היא רואה שהיום שוב פעם בעלה הניח את הנעליים ואת הגרביים במרכז הסלון.

זה מעצבן, זה מרתיח, זה גורם להתקוממות ואוטוטו הבית הולך להיחרב.

מה קורה בסוכה כאשר משהו לא מוצא חן בעינינו? אנחנו אומרים: "זו דירת עראי, זה הולך להסתיים, אוטוטו אנחנו יוצאים מפה".

האוטוטוטו הזה הוא בעוד שבעה ימים.

כמה זמן באמת עומדת לעמוד מול הנעליים של בעלך בסלון? כמה זמן אתה עומד להישאר בבית בזמן שהספה נמצאת בתנוחה שאיננה מוצאת חן בעיניך? הרבה פחות משבעה ימים, יש לכל אחד מאיתנו הרבה מאוד עיסוקים אחרים בחיים, ככל שנתייחס למה שקורה מסביבנו כעראי, כך נוכל להתגבר על דברים שמפריעים לנ.

הלא בעוד יום, יומיים, שלושה, ואולי עשרה נוכל לשוחח על כך ביישוב הדעת ולפצוח בדף חדש, שם הדברים שהפריעו לנו שיפריעו לנו היום היו קטנים, קלושים ואפילו בלתי נראים.

האם באמת האסון הגדול של חיינו הם הנעליים או הספה במרכז הסלון? או שישנם דברים מעניינים יותר, חשובים יותר, מאתגרים יותר ואמורים לשנות את חיינו הרבה הרבה יותר?

מעניקים את המשקל הנכון לכל דבר, וזוכרים שכל הדברים שמסביבנו הם בעצם עראי אחד גדול.

כי העיקר שלנו בחיים הם החיים האמיתיים אותם אנחנו בונים יחדיו: האישה, הילדים, הבעל, הנכדים, כל מה שמסביבנו בדרך החיים אותה אנחנו רוצים להורות להם,

והדבר האחרון שהם צריכים לראות זה אבא או אמא שהם מסוכסכים זה עם זו וזו עם זה בגלל מיקומה של ספה או נעליים וגרביים במרכז הסלון.

לקח מסוכות, לקח של עראי, בתקווה שהלקח יחזיק מעמד לעד ולעולמי עולמים,

וברוכים תהיו!