3 סוגי מצביעים שמתכננים לעשות טעות גורלית בבחירות הקרובות

באף מערכת בחירות לא התמקד הטייטל המרכזי ביחסי דת ומדינה, כמו במערכת הבחירות הנוכחית. וליתר דיוק – הדתה מול החלנה. בעוד שאנו, היהודים המאמינים, היינו רוצים לחיות במדינה עם ערכים יהודיים יותר, מהמתרס השני – בגיבוי התקשורת, בתי המשפט, כוחות עתירי תקציב כמו הקרן החדשה ועוד - ניצבים חילונים רדיקליים שעבורם נרות שבת הם איום, חנוכייה בחנוכה היא שטיפת מח, והסבר לילדי בית ספר על משמעות ראש השנה היא סכנה קיומית לדמוקרטיה. בהשקפתם המעוותת, שעושה הכל כדי לגדוע את שורשיה, אפילו ללא כפייה קומוניסטית או סובייטית - אפשר לדבר במקסימום על תפוח בדבש, אבל מעבר לכך? על כל אזכור יהודי או אלוהי במערכת החינוך או במרחב הציבורי – הם ייצאו למלחמות עם קצף בשפתיים ואדום בעיניים.

אבל חלק מאיתנו, מבלי מישים, עלול לתת כח דווקא לשונאי הדת – בהצבעה תמימה למפלגות כביכול לגיטימיות. במאמר הזה אני רוצה לפנות לכמה סוגי מצביעים, ולהפנות אליהם שאלות שאולי טרם נתנו עליהם את הדעת.

"מי ישמר את המסורת לדורות הבאים?!": הרב זמיר כהן על הסכנה לעתיד החינוך היהודי

הטעות של מצביע 1#: כולם מושחתים, אני לא מצביע לאף אחד!

כשאלך ביום שלישי הקרוב לקלפי ואכניס את המעטפה עם הפתק לקלפי – לא אחשוב על אף פוליטיקאי. עם כל הכבוד, ויש כבוד – הם לא האישיו כאן. כשאצביע – אכוון שאני מקיים את רצון גדולי הדור ואת רצון מרן זצ"ל. זו הנקודה המרכזית. אם הנציגים הפוליטיים יתנהלו בחלק מהזמן בצורה לא ראויה – זה כבר עניין שלהם מול הקב"ה. את שלי עשיתי, ואת הכח לתורה ולקב"ה – נתתי.

ניר גרמי על הבחירה הגורלית: "בואו נילחם על המסורת - שלא תהיה בכייה לדורות"​

מלבד זאת, כולנו שמענו כמויות אדירות של לשון הרע על פוליטיקאים חרדים (בעיקר). וזה המקום גם לגלות קצת הבנה תקשורתית, ולהבין שלא כל מה שהתקשורת כותבת הוא קדוש, שלעתים קרובות התקשורת מוציאה דברים מהקשרים (כמו במקרה הנבזי במיוחד שבו דברי הרב נאמבורג הוצאו מהקשרם בחדשות 13), ובכלל – שיש מי שרואה בדרעי, ליצמן, גפני וכל השאר כאיום קיומי. לכן את כל הלשון הרע יש לקחת בפרופורציות המתאימות, להסתכל על הפעילות שלהם בשטח, על המאבק העיקר לשמירת זהותה היהודית של המדינה – ולא לשבת על הגדר ולנופף רגליים. זו לא הצבעה לפוליטיקאים – זו הצבעה לקב"ה, ליהדות, לגדולי הדור הקודם והנוכחי.

הטעות של מצביע 2#: אני רוצה שנתניהו יהיה ראש הממשלה, לכן אצביע ליכוד

קצת מביך, אבל אנשים שוכחים ששיטת הבחירה הישירה בשני פתקים בוטלה כבר לפני כמעט 20 שנה. היום יש רק פתק אחד. לכן אם ההתלבטות היא בין הליכוד לבין אחת המפלגות החרדיות, צריכים לדעת כמה דברים חשובים.

כשמצביעים עבור הליכוד (מחל) – אמנם נותנים כח של מנדט בודד לבנימין נתניהו עצמו, אבל גם לשאר מועמדי הליכוד: שר המשפטים אמיר אוחנה, צחי הנגבי, גילה גמליאל ועוד שמות שכנראה לא שמעתם, ואינם מחויבים בשום צורה ניכרת לערכי היהדות: פטין מולא (מקום 33), מיכל שיר (מקום 31), אתי עטיה (מקום 23), קטי שטרית (מקום 32) ועוד דמויות שלא ברור האם ברגע האמת – בהצבעות על חוקי הלהט"ב, על הרפורמים וכן הלאה – יצביעו בעד היהדות או נגדה.

הליכוד, למי שעדיין לא יודע, היא מפלגה חילונית. אמנם יש שם כמה חובשי כיפה, שמתמקדים יותר באג'נדות ימניות מאשר באג'נדות יהודיות, אבל זה בהחלט לא מספיק. הרבה יותר חשוב שח"כ מיכאל מלכיאלי מש"ס או ח"כ יצחק פינדרוס מיהדות התורה – שניהם נציגי ציבור נפלאים וחדורי תחושת שליחות ואמת – יכנסו לכנסת וילחמו עבורנו את מלחמות היהדות והתורה, מאשר נצפה בתמימות מפטין מולא או מקטי שטרית מהליכוד, להילחם את מלחמות התורה והציבור הדתי. בואו, זה לא יקרה. לא יהיה.

למעשה, ההפך הוא הנכון: הליכוד עלול להדיח את נתניהו (בגלל האולטימטום של שאר מפלגות השמאל והמרכז, שלא מוכנות לשבת איתו בשום אופן), למנות יורש במקומו, ולהצטרף לממשלת אחדות חילונית ביחד עם לפיד וגנץ. הכל על מנת לא להיגרר למערכת בחירות שלישית. לשם אתם מפנים את הקול שלכם? זה מה שאתם רוצים באמת?! השר אמיר אוחנה הוא זה שבאמת מייצג אתכם? חשוב לכם עד כדי כך שפטין מולא יכנס לכנסת במקום ה-33?

הבחירה הנכונה לפני יום הדין: היום מתגייסים למען בורא עולם

הטעות של מצביע 3#: הפעם אצביע למפלגות הימין הקטנות, שכנראה לא יעברו את אחוז החסימה. אבל לא אכפת לי

המצביע מהסוג השלישי מרגיש שהוא "הולך עם האמת" הפעם, ושמדובר בסוג של הצבעת מחאה. ברור לו שהמפלגה הקטנה שעבורה הוא מצביע כעת לא תיכנס ככל הנראה לכנסת, אבל מבחינתו – שתישרף המדינה. העיקר לא להצביע למפלגות החרדיות הגדולות (לא מעט בזכות קבלת הלשון הרע התקשורתי), העיקר להיות שונה, העיקר לא ללכת עם מפלגה ממסדית.

אבל אחרי שההתלהבות שוקעת, אנחנו נותרים עם – ובכן, המציאות עצמה. והמציאות אומרת ש"בזכות" כל חסרי האחריות שיצביעו למפלגות הימין הקטנות, שככל הנראה ישרפו שוב לימין 3-4 מנדטים – נתניהו שוב לא יוכל להרכיב קואליציית 61, מה שיסלול את דרכו (או את דרכה של חלק מתנועת הליכוד, שעשויה להתפצל) אל ממשלת אחדות חילונית, כפי שחולמים לפיד וגנץ. לא לכך מכוונים מצביעי מפלגות הימין הקטנות – אבל זה מה שהם יעשו במו ידיהם ובמו פתקי ההצבעה שלהם.

למעשה, ההיסטוריה מלמדת ומוכיחה שהימין הקיצוני הוא האויב האמיתי של רוב ממשלות הימין. והנה הוכחות מספריות: בשנת 1992 מפלגת "התחייה" שרפה 31,057 קולות, מפלגת "גאולת ישראל" שרפה 12,851 קולות, מפלגת "התורה והארץ" של לוינגר הבעירה עוד 3,708 קולות – ובכך נסללה הדרך לממשלת רבין ולהסכמי אוסלו. זה מחירו של חוסר האחריות.

הרב ברוך רוזנבלום: "נושא הבחירות הוא המלחמה על הקב"ה!"

הלאה. בשנת 2003 שרפה מפלגת "חירות" לא פחות מ-36,202 קולות; ב-2006 מפלגת "חזית יהודית" של מרזל שרפה 24,824 קולות; המספר גדל ב-2013 כאשר "עוצמה לישראל" של אריה אלדד וברוך מרזל שרפה לא פחות מ-66,775 קולות, בנוסף ל-28,049 קולות שאיבדה "כח להשפיע" של אמנון יצחק (מה שאילץ את נתניהו לצרף את יאיר לפיד לממשלתו כשר האוצר, וההמשך ידוע); וב-2015 מפלגת "יחד" של אלי ישי וברוך מרזל שברה את השיא ושרפה לא פחות מ-125,158 קולות(!!!).

גם בבחירות האחרונות המפלגות של בנט-שקד ופייגלין לא עברו את אחוז החסימה, ולכן נתניהו לא הצליח להגיע ל-61 מנדטים. לזכותם יאמר שהם הפנימו את הטעות וביצעו איחודים לקראת הבחירות הנוכחיות. אבל מסתבר שפראיירים לא מתים, הם רק מתחלפים. בכל דור ודור יש מי שקם על ממשלות הימין כדי לכלותן, וברוב המקרים מדובר בימין קיצוני (שאגב, גם במידה ויצטרף לממשלת ימין – תוך כמה חודשים החיבור יתפוצץ). אז מילא אותם פוליטיקאים שמתעקשים לבזבז קולות משיקולים שונים, אבל למה לתת לזה יד?

וחשוב להבין את המתמטיקה של הבחירות: כשאתה מצביע למפלגה שלא תעבור את אחוז החסימה – אתה בעצם עוזר לכל שאר המפלגות, כולל מרצ והערבים. הרי איך זה הולך? אם למשל היו בכל מדינת ישראל 1,440 אנשים, והם היו מצביעים למפלגות שונות – אז יוצא שכל 120 אנשים שווים מנדט. עכשיו תדמיינו שלמרצ יש רק 470 מצביעים. הם יקבלו 3 מנדטים ולא 4, כי לא הגיעו ל-480 קולות הנדרשים ל-4 מנדטים.

אבל אם אחרי ספירת הקולות יגלו שיש כמה מפלגות שלא עברו את אחוז החסימה, ו-300 קולות הלכו לפח. כעת כביכול הצביעו לא 1,440 אלא רק 1,200. ואז, בזכות אנשים שרוצים ימין-ימין-ימין, ולא מנסים להבין שיש כאן מורכבות נוספת - מרצ תיכנס עם מנדט. הם יהיו המרוויחים הגדולים, וזה מה שעלול לקרות בבחירות הקרובות.

אגב, בבחירות 2013 אחת ממפלגות הימין לא עברה, וזה בדיוק מה שקרה – מרצ קיבלה מנדט נוסף בזכותם, כי כמות הקולות הדרושה למנדט ירדה, ומרצ היתה בדיוק על התפר.

אם אתם מזדהים כל כך עם המפלגות הקטנות – תלכו להפגנות שלהם, תתחברו לרשימת התפוצה שלהם, תשלחו אליהם מכתבי תמיכה. אבל בשום אופן אל תתנו להם יד למוטט את הבניין על יושביו.

חומר למחשבה.