"ברור, הוא חלק מהמשפחה. לא קל, אבל אין מצב שנשאיר אותו בבית"

שלום אדון, גברת

זה אני, 

איתן מיכאל לוי

הילד הזה שיושב בעגלת נכים,

זה שהעין שלו חצי סגורה,

שנראה ישן כי קשה לו לפתוח את העיניים בגלל השמש.

זה שרגליו כחושות

וידיו עקומות.

אני רוצה להגיד לך

שאני כמו הילדים שלך

אלה שבאת איתם לנופש,

שמתרחצים בכנרת

שמשתובבים בדשא

שמעיפים בועות סבון.

אז מה אם אני נראה לך רדום

או ילד שלא מבין כלום

ורק בוהה בעולם.

אז מה אם אני נראה לך מוזר

כי אני רק יושב ולא זז.

תדע לך

שאני רוצה שתתייחס אלי כמו כולם

אל תתעלם ממני.

אני אשמח לחיוך

להתעניינות

אני אשמח שתגיד לילדים שלך

שהייתי ילד כמוהם

שובב

שמח

עושה שטויות

ובגלל תאונת דרכים, כשנכנס בנו רכב

נפגעתי במוח

ועכשיו אני נכה ומוגבל.

אתה יודע מה,

אל תעשה זאת בשבילי

אלא בשביל אמא שלי.

נכון שהיא תמיד גיבורה ושמחה,

אך אני יודע כמה כואב לה בלב

לראות אותי יושב בעגלת נכים

מוגבל

ולא מתרוצץ בדשא

או שוחה בכנרת

או ממלא אוכל בצלחת

ומשאיר חצי ולא אוכל.

אני יודע כמה חשוב לה

שיתייחסו אלי,

שלא ארגיש שונה ומסכן

אז בבקשה בשבילה

תתייחסו אלי

כאל ילד עם נשמה

ואל תתעלמו ממני.

אמא שלי הגיבורה

כמה אני אוהב אותה.

כבר שמעתי מישהי פה בכפר הנופש

אומרת לה-

כל הכבוד שהוא איתכם

שהבאתם אותו לפה...

ואמא שלי ענתה לה בהכי פשוט שיש-

"ברור, הוא חלק מהמשפחה,

לא קל אבל אין מצב שנשאיר אותו בבית."

אז בבקשה בשבילה

חייכו אלי ואליה

ותגידו לה כמה היא גיבורה

כי אני יכול לומר לה זאת

רק במבט בעיניים...

שתפו בבקשה

שיגיע לכמה שיותר אנשים.

כל כך חשוב היחס המכבד

לילדים המיוחדים.

תודה,

ריעות לוי

רמלה

עכשיו בנופש

מתמודדת...

המייל של ריעות לוי (נשים בלבד) - reutlevik@gmail.com  

לכל הטורים של ריעות לוי, לחצו כאן.