החופש הגדול: איך מתמודדים עם כאב לב ענק חצי מהיום?

חופש גדול

איתן מיכאל בבית מהשעה אחת

איך מתמודדים עם כאב לב ענק

חצי מהיום?

איך ממשיכים את היום

כשכל רגע אני רואה אותו שוכב על הספה

דומם

כמו אבן 

לא זז?

איך אני יכולה להכיל את ההבדלים בינו לבין 2 בנותיי

שמדברות

צועקות

משחקות

מבלגנות

והוא רק צופה עליהם ולא איתן?

איך?

הכל בראש

אני רואה את המתיקות שבו

ולא את חוסר האונים

אני רואה אותו

מרגישה את גופו

ולא יכולה לחשוב על חיים בלעדיו 

אני מבינה שזאת המציאות

וגם אם אבכה עליה

היא לא תשתנה

אז נשאר לי לשמוח בה.

כשאני מרגישה שכבר אין לי כח

אני חושבת מה ייתן לי כח

ועושה זאת.

כשאני מרגישה שאני עומדת להשתגע

מהמצב שלו

מתוסכלת

אני רואה את מבט עיניו המבין

האוהב

שמנסה להגיד לי-

אמא, אני כאן

ומחייכת אליו

והחיוך מגרש את המחשבות הקשות.

כשכבר אין לי כח להאכיל אותו

להרימו לעגלה

ולהלבישו

אני מבקשת מבעלי שיעשה זאת

מודה בחולשה

מכירה בזה שאין לי כח

ומשחררת.

הלב שלי מידי פעם מתרחב באהבה

ומתכווץ מכאב.

לפעמים אני מרגישה שאין לי כבר מקום לכאב 

בלב שלי

מנת הכאב כל כך כבדה

שקשה לסחוב אותה.

אני כותבת את הפוסט

ואיתני יושב עלי

אני מרגישה את נשימותיו

את גופו הרפוי

השמוט על גופי

נסיון מאוד קשה קיבלתי

מתפללת שלא ייגמרו לי הכוחות

ואדע בכל נפילה

למצוא את הדרך לעלייה.

שבת שלום

ריעות לוי

רמלה

המייל של ריעות לוי (נשים בלבד) - reutlevik@gmail.com  

לכל הטורים של ריעות לוי, לחצו כאן.