המכתב שלא יישלח לעולם
ממש כמו כאבי גדילה, זה הסימן
יש ימים שעוברים לאט, ויש ימים לא נגמרים... הבטחת לעצמך בימים הטובים שכשלא יהיה קל – תתעודדי. המכתב שלעולם לא יישלח
- המכתב שלא יישלח לעולםלמעקב
- א' תמוז התשע"ט||עודכן
(צילום: shutterstock)עליה ושוב ירידה
החיים הם לא משטח ישר
לפעמים את פוסעת במנהרה
לפעמים שוחה בנהר
יש ימים שעוברים לאט
ויש ימים לא נגמרים
או שהמצב רוח בשחקים כמעט
או ששום דבר לא מצליח אותו להרים
כמה שמיכות שאת שמה
עדין קר
כמה שתחפשי משהו מתוק
זה עדין מר
כמה שתנסי להרגיש
זה עדין כואב
וכשתבחרי לברוח
שוב העצב שואב
הלב שלך לא נותן להרפות
לא מצליחה להמשיך בחיים
מנסה לנער את הראש, אבל
צליל ארוך שלא נגמר גובר על הקולות האחרים
מנסה לשבת לבכות
מנסה לאפשר לזה להיות
ולמרות שעוברות הדקות
רק הולכות וגוברות התהיות
את יודעת שיש ימים קשים
נכון?
הבטחת לעצמך בימים הטובים
שכשלא יהיה קל תתעודדי
ותזכרי שזה בסוף עובר
אז למה עכשו הלב שלך חלול?
למה בא לך שזה יעבור?
זה חלק מהחיים שלך
וזה מראה שאת בתהליך
זה מראה שאת זזה
זה מראה שאת חיה
ולא מתה.
אז קומי ילדה
תתנערי מהעפר
את יכולה גם להמשיך להתפלש-
אבל תזכרי שאפשר
אפשר להיות עצובה
אפשר להרגיש את הקושי
אפשר לעצור את הכל
ולתת קצת מקום ללב שלך
וילדונת שלי, זה יעבור
את הרי יודעת
אז תנשמי עמוק עמוק
ותרגישי את החיפוש של הנפש שלך
תרגישי את הכאב
תרגישי את הקריעה
תרגישי את החוסר אונים
וכן, גם את התקווה
כי זה קשה ושורף
אבל ממש כמו כאבי גדילה
זה בדיוק הסימן
שאת חיה, יורדת ועולה!
ה.ש.
רוצים גם אתם לקחת חלק במדור של אתר הידברות, "המכתב שלא יישלח לעולם"? שלחו לנו את המכתב שלכם לכתובת support@htv.co.il ואולי נפרסם גם אותו.