היום בהיסטוריה: עלילת בלואה

בט"ו בסיון שנת ד' תתקל"א, בעיר בלואה שבצרפת, השקה יהודי את סוסו בנהר, כשלצדו השקה גם משרת גוי כלשהו את סוסו של אדונו. בתרמילו של היהודי היה, ככל הנראה, עור לבן מעובד. כאשר נשמטה חתיכה ממנו, הגוי ראה אותה – וסיפר לאדונו כי היהודי השליך אל הים גופת ילד. כתוצאה מן העלילה, נידונו 31 יהודים לשריפה על המוקד – גזר דין שהתבצע בכ' בסיון.

עלילת הדם הזו שונה מעלילות דם אחרות, בהן עשו הגויים שימוש בגופה של ממש (בד"כ של ילד), על מנת להעליל על היהודים כי בצעו רצח. במקרה זה, לא היתה אפילו גופה – ולמרות זאת נשפטו יהודים רבים כל כך למוות.

העלילה השאירה חותם משמעותי על יהודי התקופה. רבנו תם קבע צום ביום כ' בסיון לזכר האסון. רבי אפרים מבונא כתב עליה את הקינה "למי אוי למי אבוי" שנאמרת בתשעה באב, ואחיו, רבי הלל מבונא, כתב עליה את הקינה "שלומי אמוני ישראל", שנכנסה אצל חלק מן הקהילות לתפילת מוסף של יום כיפור.