מבחן האמונה: "אין יותר עבודה - לך הביתה!"

אֱלִילוּת נוֹסֶפֶת נִשְׁתָּרְשָׁה בְּיָמֵינוּ הַנִּקְרֵאת "לֶחֶם עֲבוֹדָה".

הַיּוֹם, אָדָם שֶׁפֻּטַּר מֵעֲבוֹדָתוֹ נֶחְשָׁב אֶצְלֵנוּ- וְעַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה אֵצֶל עַצְמוֹ- כְּ"שָׂרוּף", אֵין מַה לַּעֲשׂוֹת אִתּוֹ, מֻפְקָר הוּא לַמָּוֶת, הוּא וְאִשְׁתּוֹ וּבָנָיו... אֵין יוֹם חָשׁוּךְ לָאָדָם כַּיּוֹם שֶׁנִּתְבַּשֵּׂר: "אֵין יוֹתֵר עֲבוֹדָה! לֵךְ הַבַּיְתָה!"

לִיהוּדִי הַמַּאֲמִין אֵין צָרִיךְ אֵרוּעַ שֶׁכָּזֶה לְזַעְזֵעַ אוֹתוֹ כְּלָל. רַק לְמִי שֶׁחוֹשֵׁב שֶׁפַּרְנָסָתוֹ הָיְתָה מְצוּיָה עַד הַיּוֹם בִּגְלַל חַסְדֵי הַ"בּוֹס" שֶׁלּוֹ וְהָיָה נָתוּן לַחֲסָדָיו וּלְלַחְמוֹ שֶׁל מַעֲבִידָיו- רַק אֶחָד כָּזֶה יֵשׁ לוֹ בֶּאֱמֶת לִבְכּוֹת וּלְקוֹנֵן כְּמִי שֶׁמֵּת לוֹ "הָאֱלֹהַּ" שֶׁלּוֹ.

הַמַּאֲמִין, שֶׁגַּם עַד הַיּוֹם, כְּשֶׁנִּתְפַּרְנֵס בְּאֶמְצָעוּת מַעֲבִידוֹ, כְּלָל לֹא תָּלָה הוּא אֶת מִחְיָתוֹ וְכַלְכָּלָתוֹ אֶלָּא רַק בְּבוֹרֵא עוֹלָמִים, וְרָאָה בְּמַעֲבִידוֹ כְּשָׁלִיחַ בִּלְבַד הַשָּׁלוּחַ מֵה' לְפַרְנְסוֹ, אֵין תּוֹלֶה הוּא שׁוּם אַשְׁמָה בְּאַף אֶחָד וְאֵינוֹ נִשְׁבָּר בְּדַעְתּוֹ, אֶלָּא פָּשׁוּט פּוֹנֶה יְשִׁירוֹת לַה' שֶׁיַּמְצִיא לוֹ מִישֶׁהוּ אַחֵר כְּשֵׁם שֶׁהִמְצִיא לוֹ אֶת הַקּוֹדֵם, וּמֵבִין שֶׁמְּקוֹר פַּרְנָסָתוֹ- הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא- לֹא הִשְׁתַּנָּה כְּלָל, וְאִם נִשְׁתַּנָּה הַשָּׁלִיחַ- לֹא נִשְׁתַּנָּה הַמְשַׁלֵּחַ.

הַמַּאֲמִין, גַּם כְּשֶׁעוֹבֵד אֵצֶל מַעֲבִיד, אֵינוֹ מַחְנִיף וּמִתְרַפֵּס אֵלָיו בִּשְׁבִיל פְּרוּסַת לֶחֶם, וְדַוְקָא בְּשֶׁל כָּךְ מְכֻבָּד הוּא בְּעֵינֵי מַעֲבִידוֹ הָרוֹאֶה בּוֹ כְּאָדָם הַמִּתְגָּאֶה בֶּאֱמוּנָתוֹ.

לְעֻמָּתוֹ הַחֲסַר אֱמוּנָה מְבַקֵּשׁ לְיַצֵּב אֶת מַעֲמָדוֹ אֵצֶל מַעֲבִידוֹ בְּדֶרֶךְ חֲנֻפָּה אוֹ בְּדֶרֶךְ לָשׁוֹן הָרָע, הַלְשָׁנוֹת, רְכִילֻיּוֹת עַל יֶתֶר הָעוֹבְדִים עַל מְנָת לִמְצֹא חֵן בְּעֵינֵי מַעֲבִידוֹ, בְּחָשְׁבוֹ שֶׁאֵלּוּ הֵם הַדְּבָרִים שֶׁיְּבַסְּסוּהוּ וִיקַדְּמוּהוּ הָלְאָה לְתַפְקִידִים בְּכִירִים יוֹתֵר. כַּמָּה מִן הַטָּעוּת וְהַכְּפִירָה יֵשׁ בָּזֶה. וְרָאִינוּ רַבּוֹת הֵיאַךְ דַּוְקָא אֵלֶּה נִסְתַּלְּקוּ וְנָפְלוּ מִתַּפְקִידָם וְלֹא הוֹעִילָה לָהֶם כָּל רְכִילוּתָם וַחֲנֻפָּתָם.

כָּל הַבְּרָכָה תְּלוּיָה בַּבִּטָּחוֹן

דָּוִד הַמֶּלֶךְ ע"ה מַכְרִיז וְאוֹמֵר (תהלים לז, כה): "נַעַר הָיִיתִי גַּם זָקַנְתִּי"- שָׁנִים רַבּוֹת עָבְרוּ עָלַי וּבָדַקְתִּי וּבָחַנְתִּי- "וְלֹא רָאִיתִי צַדִּיק נֶעֱזָב וְזַרְעוֹ מְבַקֵּשׁ לָחֶם". "כְּפִירִים"- אֲרָיוֹת חֲזָקִים- "רָשׁוּ וְרָעֵבוּ, וְדֹרְשֵׁי ה' לֹא יַחְסְרוּ כָל טוֹב" (תהלים לד, יא). "אָרוּר הַגֶּבֶר אֲשֶׁר יִבְטַח בָּאָדָם וְשָׂם בָּשָׂר זְרֹעוֹ וּמִן ה' יָסוּר לִבּוֹ" (ירמיה יז, ה). "בָּרוּךְ הַגֶּבֶר אֲשֶׁר יִבְטַח בַּה' וְהָיָה ה' מִבְטַחוֹ" (שם ז).

כָּל הַבְּרָכָה תְּלוּיָה בַּבִּטָּחוֹן, וְהַבּוֹטֵחַ בַּה' חֶסֶד יְסוֹבְבֶנּוּ. הַבְּרָכָה וְהַשְּׁמִירָה וְהַחֶסֶד עַל הָאָדָם תְּלוּיִים כְּפִי מִדַּת בִּטְחוֹנוֹ, וְלֹא כְּפִי מִדַּת הִשְׁתַּדְּלוּתוֹ.

וּבְדוֹמֶה לָזֶה, כַּמָּה אֱמוּנָה צָרִיךְ בְּנִסְיוֹנוֹת הַחַיִּים, נְתָאֵר לְעַצְמֵנוּ אָדָם הַמְצַפֶּה לְמַשְׂכָּרְתּוֹ בַּיּוֹם שֶׁנּוֹעַד לְקַבָּלַת הַמַּשְׂכֹּרֶת, וּמְכַלְכֵּל אֶת צְרָכָיו עַל דַּעַת שֶׁמַּשְׂכָּרְתּוֹ תִּנָּתֵן לוֹ בַּיּוֹם הַמְיֹעָד, וּבְכֵן מַגִּיעַ יוֹם הַמַּשְׂכֹּרֶת וְהִנֵּה, עִכּוּב... אֵין מַשְׂכֹּרֶת הַיּוֹם רַק בְּעוֹד כַּמָּה יָמִים! כַּמָּה אֱמוּנָה נִצְרֶכֶת לָאָדָם בְּמַצָּב כָּזֶה, הֲלֹא אָז נִצְרָךְ לְהַלְווֹת כֶּסֶף לְכַמָּה יָמִים סְפוּרִים כְּדֵי לְכַסּוֹת אֶת הַחֶשְׁבּוֹנוֹת הָאֲמוּרִים לְהִתְכַּסּוֹת מִמַּשְׂכָּרְתּוֹ לוּ הָיְתָה בַּזְּמַן, וּבִשְׁבִיל עִכּוּב שֶׁל כַּמָּה יָמִים נִצְרָךְ הוּא לִטְרֹחַ וּלְהַשִּׂיג כִּסּוּי לְחֶשְׁבּוֹנוֹתָיו. כַּמָּה תְּמִימוּת נִצְרָךְ כְּדֵי לְהַאֲמִין שֶׁיֵּשׁ זְמַן לְכָל דָּבָר, מָתַי יְקַבֵּל, וְכַמָּה יְקַבֵּל, הַכֹּל בִּגְזֵרַת שָׁמַיִם, וּמִן הַשָּׁמַיִם כָּךְ רָצוּ שֶׁתִּתְעַכֵּב מַשְׂכָּרְתּוֹ וְיִטְרַח כָּאָמוּר לְהַשִּׂיג הַלְוָאָה לְכַמָּה יָמִים, וּבְוַדַּאי זֶה לְכַפָּרַת עֲווֹנוֹתָיו, וְעָלָיו כְּמוֹ כֵן לְפַשְׁפֵּשׁ בְּמַעֲשָׂיו שֶׁמָּא גַּם הוּא עִכֵּב פַּעַם שְׂכַר שָׂכִיר וְכַיּוֹצֵא. וּבְכָל אֹפֶן הַשּׁוֹתֵק וּמְקַבֵּל זֹאת בְּאַהֲבָה, מַשְׁקִיעַ אָמְנָם מְעַט סֵבֶל וְאִפּוּק, אוּלָם יִשְׁתַּלֵּם עַל כָּךְ בְּרֹב טוֹבָה לֶעָתִיד עַל הֱיוֹתוֹ חָזָק בֶּאֱמוּנָה לְקַבֵּל אֶת אֲשֶׁר יַחְפֹּץ ה' בְּאַהֲבָה.

פַּעַם בָּא לֶ"חָפֵץ חַיִּים" עֶגְלוֹן אֶחָד, וְהִתְלוֹנֵן לְפָנָיו שֶׁבְּמֶשֶׁךְ זְמַן קָצָר נָפְלוּ לוֹ שְׁלֹשָׁה סוּסִים שֶׁהָיוּ נוֹתְנֵי לַחְמוֹ. ר' יִשְׂרָאֵל מֵאִיר נִזְדַּעְזַע לְשֶׁמַע הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, הִפְסִיקוֹ מִיָּד וְאָמַר לוֹ: "חָלִילָה! הֲרֵי אָזְנֶיךָ אֵינָן שׁוֹמְעוֹת מַה שֶּׁפִּיךָ מְדַבֵּר! הַאִם הַסּוּסִים הֵם נוֹתְנֵי לַחְמְךָ? הֲרֵי ה' הוּא הַזָּן וּמְפַרְנֵס לַכֹּל!" וְלֹא הִפְסִיק מִלִּתְמֹהַּ וּלְדַבֵּר לְעַצְמוֹ כָּל אוֹתוֹ יוֹם: כַּמָּה סְכָלִים הֵם הָאֲנָשִׁים שֶׁאֵינָם מַרְגִּישִׁים אֶת בּוֹרֵא הָעוֹלָם הַמְחַיֶּה אֶת הַכֹּל וְהַזָּן אֶת הַכֹּל, וּבִמְקוֹם זֶה רוֹאֶה הָעֶגְלוֹן אֶת מְפַרְנְסוֹ בַּסּוּס, הַנַּגָּר בָּעֵץ, הַחַיָּט בִּמְכוֹנַת הַתְּפִירָה וְכוּ'.

המאמר לקוח מתוך הספר "חי באמונה". לרכישת ספרו של הרב יעקב ישראל לוגסי הקליקו כאן.