כשהפטיש מכה על היד ולא על המסמר - מה קורה בבית דין של מעלה?

אָמַר הַכּוֹתֵב, מַעֲשֶׂה הָיָה בְּבַעַל מְלָאכָה שֶׁעָבַד בְּבֵיתִי וְהֻצְרַךְ לִדְפֹּק בְּפַטִּישׁ מַסְמֵר בְּאַחַד הַמַּשְׁקוֹפִים, וּפִתְאוֹם אֲנִי שׁוֹמֵעַ מֵאוֹתוֹ בַּעַל מְלָאכָה שֶׁהוֹצִיא מִפִּיו אֵיזוֹשֶׁהִי קְלָלָה מִתּוֹךְ כַּעַס, וּשְׁאַלְתִּיו מַה קָּרָה, וְהוּא עָנָה לִי, שֶׁהִכָּה בַּפַּטִּישׁ בְּאֶצְבָּעוֹ בִּמְקוֹם עַל הַמַּסְמֵר...

לֹא מִתְכַּוְּנִים- אֲבָל זוֹ כְּפִירָה!

אָמַרְתִּי לוֹ, שְׁמַע וַאֲסַפֵּר לְךָ, הֲרֵי אָמְרוּ חֲזַ"ל "אֵין אָדָם נוֹקֵף אֶצְבָּעוֹ מִלְּמַטָּה אֶלָּא אִם כֵּן מַכְרִיזִין עָלָיו מִלְּמַעְלָה". וּבֵאוּר הַדְּבָרִים: רְאֵה עַד כַּמָּה שְׁלַבִּים עָבְרוּ עַד הַגְּזֵרָה שֶׁתַּכֶּה בַּפַּטִּישׁ עַל יָדְךָ; רֵאשִׁית דָּנוּ עָלֶיךָ בַּשָּׁמַיִם, מַיְמִינִים מִימִינוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא וּמַשְׂמְאִילִים מִשְּׂמֹאלוֹ. הַמְקַטְרְגִים טָעֲנוּ: זֶה פְּלוֹנִי שֶׁדּוֹפֵק עַתָּה בְּפַטִּישׁ מַגִּיעַ לוֹ לְהַכּוֹת אֶת יָדוֹ בַּפַּטִּישׁ עַל עָוֹן פְּלוֹנִי שֶׁבְּיָדוֹ. מִיָּד לְעֻמָּתָם טָעֲנוּ הַסָּנֶגוֹרִים: מַדּוּעַ?! וַהֲלֹא יֵשׁ לוֹ זְכוּת פְּלוֹנִית וּזְכוּת פְּלוֹנִית. שׁוּב טָעֲנוּ הַמְקַטְרְגִים: וּמַה בְּכָךְ? עַל זְכֻיּוֹתָיו יְקַבֵּל שְׂכָרוֹ, אוּלָם עַל עָוֹן פְּלוֹנִי מַגִּיעַ לוֹ יִסּוּרִים. וְהַסָּנֶגוֹרִים הִתְחַנְּנוּ שֶׁלֹּא יְקַבֵּל עַתָּה עָנְשׁוֹ וְיַמְתִּינוּ לוֹ שֶׁיַּעֲשֶׂה תְּשׁוּבָה- וְהַקָּטֶגוֹרִים הֵשִׁיבוּ: כְּבָר הָיוּ לוֹ הִזְדַּמְּנֻיּוֹת לָשׁוּב וְלֹא שָׁב. הֵבִיאוּ אֶת הַדְּבָרִים לִפְנֵי בֵּית דִּין שֶׁל מַעְלָה, שֶׁיֵּשׁ אוֹמְרִים שֶׁהֵמָּה הַמַּלְאָכִים- וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁהֵמָּה הַצַּדִּיקִים שֶׁהָיוּ בְּאוֹתוֹ דּוֹר וְנִפְטְרוּ מִן הָעוֹלָם (ר"א לאפיאן זצ"ל), וְדָנוּ וְהֶחְלִיטוּ שֶׁצָּרִיךְ הוּא לְקַבֵּל אֶת עָנְשׁוֹ מִיָּד וְלִדְפֹּק אֶת הַפַּטִּישׁ בְּיָדוֹ. הֵבִיאוּ פְּסָקָם לִפְנֵי כִּסֵּא הַכָּבוֹד שֶׁיְּאַשֵּׁר זֹאת הָרִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, וְהַקָּדוֹשׁ- בָּרוּךְ-הוּא הִסְכִּים לִפְסַק בֵּית הַדִּין. וּבְכֵן יָצָא כְּרוּז מִבֵּית דִּין שֶׁל מַעְלָה: פְּלוֹנִי אַלְמוֹנִי עַתָּה נִגְזַר עָלָיו לְהַכּוֹת בַּפַּטִּישׁ אֶת יָדוֹ עַל עָוֹן פְּלוֹנִי שֶׁעָשָׂה בְּשָׁעָה פְּלוֹנִית וּבְמָקוֹם פְּלוֹנִי, וְתֵכֶף בְּהִסְתַּיֵּם הַכְּרוּז הֻכְּתָה יָדְךָ בַּפַּטִּישׁ. וְאִם כֵּן, הָכֵיצַד תִּכְעַס וּתְקַלֵּל אֶת גּוֹרָלְךָ אַחַר שֶׁזֶּהוּ לְאַחַר כְּרוּז וּפְסָק מִבֵּית דִּין שֶׁל מַעְלָה? הֲרֵי בְּכָךְ אֵינְךָ פָּחוֹת מִמְּקַלֵּל אֶת הַדַּיָּן לְאַחַר פְּסַק דִּינוֹ, שֶׁעוֹבֵר עַל "אֱלֹהִים לֹא תְּקַלֵּל". וְאִם חֲכָמֵינוּ זַ"ל דָּרְשׁוּ פָּסוּק זֶה לְפִי מִדְרָשׁוֹ- "אֱלֹהִים"- זֶהוּ הַדַּיָּן, הֲרֵי שֶׁכָּאן הִנְּךָ עוֹבֵר עַל פָּסוּק זֶה כִּפְשׁוּטוֹ.

אִם כֵּן, כָּל שֶׁכֵּן וְכָל שֶׁכֵּן יִסּוּרִים הַקָּשִׁים מִמַּכַּת פַּטִּישׁ, בְּוַדַּאי שֶׁהַכֹּל בְּהַשְׁגָּחָה פְּרָטִית מִדָּה כְּנֶגֶד מִדָּה.

יֵצֶר הָרָע לֹא אוֹמֵר לָאָדָם תִּכְפֹּר בְּהַשְׁגָּחַת אֱלֹקֵי יִשְׂרָאֵל, חַס וְחָלִילָה, כִּי בְּוַדַּאי לֹא יִשְׁמַע לוֹ, הֲלֹא עַם יִשְׂרָאֵל מַאֲמִינִים בְּנֵי מַאֲמִינִים, כָּל יוֹם קוֹרְאִים קְרִיאַת שְׁמַע, מְנִיחִים תְּפִלִּין, שׁוֹמְרִים שַׁבָּת, אוּלָם מֵבִיא הוּא אֶת הָאָדָם לִכְפִירָה בַּה' בְּדֶרֶךְ עֲקִיפִין, וּכְשֶׁנִּשְׁאָל הוּא, הַאֵינְךָ חוֹשֵׁב שֶׁאַתָּה כּוֹעֵס עַל ה'? עוֹנֶה הוּא: חַס וְחָלִילָה, אֵינִי כּוֹעֵס עַל ה'- אֲנִי כּוֹעֵס עַל עַצְמִי הֵיאַךְ "פִסְפַסְתִּי" וְהִכֵּיתִי בַּפַּטִּישׁ אֶת יָדִי בִּמְקוֹם אֶת הַמַּסְמֵר.

יֵשׁ טוֹעִים הַסּוֹבְרִים כִּי שְׁלֵמִים הֵם בֶּאֱמוּנָה וְיִרְאָה, וּבֶאֱמֶת יֵשׁ אֶפְשָׁרוּת שֶׁיּוּכַל כָּל אֶחָד וְאֶחָד לִבְדֹּק עַצְמוֹ בְּכָךְ. כָּתַב רַבֵּנוּ יוֹנָה (שערי תשובה ש"ג כג): וְהִנֵּה הַיָּרֵא אֶת דְּבַר ה' יָשִׂים אֶת נַפְשׁוֹ בְּכַפּוֹ עַל עֲבֵרוֹת קַלּוֹת כְּמוֹ עַל הַחֲמוּרוֹת, עַיֵּן שָׁם. וְאִם כֵּן, נִבְדֹּק נָא עַצְמֵנוּ, הַאִם מַקְפִּידִים אָנוּ עַל כָּל הַתּוֹרָה בְּמִדָּה שָׁוָה אוֹ שֶׁיֵּשׁ עֲבֵרוֹת שֶׁהֵם קַלּוֹת בְּעֵינֵינוּ. (הגר"י לוינשטין זצ"ל)

המאמר לקוח מתוך הספר "חי באמונה". לרכישת ספרו של הרב יעקב ישראל לוגסי הקליקו כאן.