במטבח של טליה

החלות של טליה צימברג: בצק מלא בברכות ותפילות

כאשר אני מנפה את הקמח אני מתפללת שהקב"ה יזכה אותי לדעת לברור בין רע לטוב בחיי. כשאני מכניסה את השמרים – אני מתפללת שתהיה לי התלהבות ותסיסה בקיום המצוות

| ח' אייר התשע"ט |
החלות של טליה צימברג
אא

אני חושבת שסיפור האהבה הראשון שלי עם אוכל, התחיל בבצק.

אני זוכרת שכאשר הייתי בת 11, רציתי להכין פנקייקים. לא חושבת שהייתי כמו כל ילדה רגילה בגיל הזה. התחביבים שלי כללו ביקור בבתים של חברות, לראות מה אימהות שלהן מכינות לאכול, והתנסויות במטבח של אמא שלי. אני עדיין מופתעת איך לא יצאתי 100 קילו יותר עם כל האוכל שאכלתי בילדותי.

אז נפשי חשקה בפנקייקים, ואני ניגשתי לביצוע המלאכה. הנחתי על השיש את השמן, הבאתי מהמקרר את הביצים לאחר שניגבתי מהרצפה את מה שנפל והוצאתי כמובן את קופסת הקמח שאמא ניפתה.

הכל היה מונח ומוכן על השיש, ולי נשאר רק לעלות על כיסא ולהוציא מהארון למעלה קערה.

הגובה שלי לא הספיק, ועליתי גם על השיש כדי לפחות לתפוס את הקערה, אך מבלי ששמתי לב הרגל שלי פגעה בקופסת הקמח הפתוחה וכל המטבח נצבע בלבן. אני, מופתעת ממה שקרה, נשארתי לעמוד על השיש בזמן שאמא שלי החליטה בדיוק בזמן הכי לא מתאים להיכנס למראה החרמון בביתה.

אני זוכרת שהיא פשוט הייתה בהלם, ושררה דממה לכמה שניות שנראו לי ארוכות מאוד, ולבסוף היא נכנסה למטבח, והתחלנו לאסוף את כל הקמח, כאשר כל הזמן הזה היא אומרת לי, ספק בצחוק ספק בכעס, שאסור לי להיכנס למטבח.

מובן שלא הקשבתי לה... המשכתי לנסות, לחקור ולטעום.

השנים עברו והיום כבר נופלים לי פחות דברים במטבח, אף על פי שבאופן קבוע, בכל פעם שאני מבשלת - קורה משהו מצחיק שמחזיר לי את החיוך לפנים, למקרה שאני שוכחת שצריך לחייך כשעושים משהו שאוהבים.

אמא שלי כבר לא אומרת לי לא להיכנס למטבח, אלא בכל שישי היא מבקשת ממני להכין לה את החלות המיוחדות שלי.

את הבצק שלי אני לא מסכימה להכין במיקסר, "יהרג ואל יעבור". אני אוהבת להרגיש אותו בידיים וכל הדרך עד לבטן. אני אוהבת להכניס לתוכו המון תפילות ובקשות מהקב"ה.

לדעתי, כאשר אישה יוצרת בצק, זה טקס. טקס קדום וישן של אלפי דורות, וכל התפילות, התחינות והבקשות נכנסים לתוך הבצק יחד עם שאר המצרכים.

כאשר אני מנפה את הקמח אני מתפללת שהקב"ה יזכה אותי לדעת לברור בין רע לטוב בחיי. כשאני מכניסה את השמרים – אני מתפללת שתהיה לי התלהבות ותסיסה בקיום המצוות ובכל מעשי ידי. הסוכר - שלעולם לא אשכח לעשות חסד עם כל סובבי, ולפעמים גם עם עצמי. המלח - שאדע להציב גבולות לעבודת ה' ואצליח בעבודת המידות שלי. מים - שאצליח לבנות בית יהודי ולגדל את משפחתי לאהבת התורה. שמן - שתהיה ברכה במעשה ידי. כשאני מחברת ולשה הכל, אני מכניסה פנימה את כל מה שהלב שלי החזיק. ובע"ה, כל מי שיאכל מהלחם שיצא מהעבודה והתפילות שלי, שיהיה בריא בגוף ובנפש ולא יחסרו לו לעולם מזונותיו.

אני משתפת אתכם במתכון לחלות מדהימות, אחרי אינספור ניסיונות (לפעמים גם כישלונות, כי אין דבר כזה דרך מושלמת), עם טיפים שיוציאו לכם את החלות הכי טובות, טעימות ומלאות ברכה.

כדאי לדעת שאני תמיד מכינה את הבצק מ-2 קילו קמח, כדי שאזכה לעשות הפרשת חלה. אם שאתם רוצים להכין מקילו - תעשו חצי מהמתכון.

 

מתכון לחלות / טליה צימברג

למתכון הזה אני משתמשת בכוס חד"פ של שתיה קרה, בגודל הסטנדרטי.

מצרכים:

2 קילו קמח

4 כפות שמרים יבשים

כוס וחצי סוכר

2/3 כוס שמן

3 כוסות מים קרים (לא קפואים- טמפרטורת החדר)

2 כוסות מים חמים (לא רותחים)

2 כפות מלח

שומשום ואו/ פרג לקישוט

שמן זית למריחה

 

אופן ההכנה:

אחרי שמנפים את הקמח בקערה, מוסיפים את השמרים. בקערה נפרדת ממיסים את הסוכר עם המלח והמים החמימים, מוסיפים לקמח עם השמרים ומתחילים ללוש. לאט לאט מוסיפים את שאר המים, עד שמרגישים שזה מתחיל להיות בצק. לבסוף מוסיפים את השמן.

ככה, אחרי שמסיימים ללוש כמעט שלא נדבק כלום לידיים.

לשים עד שנהיה כואב בידיים, זה הטיפ הכי טוב כדי לדעת כמה צריך ללוש. זה בערך 10 דקות לישה.

מכסים את הקערה. אני מכסה בשקית, ועל השקית שמה קופסת גפרורים (עדיין לא הבנתי את טכנולוגיית ההתפחה הזאת, אבל זה ממש מזרז), ואז סוגרת עם המכסה של הקערה ומניחה במקום חמים עד שהבצק מכפיל את הנפח.

לאחר שתפח, עושים הפרשת חלה, קולעים את החלות ואז! לוקחים קערת מים, מרטיבים בעדינות את החלה שעשינו, ואז מעל צלחת מפזרים שומשום (לפעמים אני אוהבת להוסיף גם פרג), ומניחים להתפחה שניה.

מכירים את זה שלפעמים החלה לא יוצאת אוורירית, אלא די כבדה? אז זהו, שהסוד לחלה קלילה ואוורירית טמון בהתפחה השנייה. צריך לשים לב לא להתפיח מעט מידי ולא יותר מידי.

איך יודעים שהחלה תפחה מעולה? לוחצים עליה קלות עם האצבע. אם כאשר לוחצים, סימן הלחיצה נעלם מהר מאוד - צריך להתפיח עוד. אם לוחצים וסימן הלחיצה נשאר ולא נעלם – הבצק הותפח יותר מידי. אם סימן הלחיצה נעלם באיטיות – הבצק מוכן להכנסה לתנור!

מכניסים לתנור שחומם מראש ל-200 מעלות, ואופים במשך כחצי שעה עד שמשחים. כן, זה משחים גם אם לא מורחים ביצה! לאחר שמוציאים מהתנור מורחים את החלות בשמן זית, ומכסים במגבת למנוחה.


דרגו את המאמר - ותעזרו לקידומו בגוגל:

ממוצע 4.8 (39 מדרגים)
הנקראים ביותר
הידברות שופס

סט ארכיאולוגיה תנ"כית - הרב זמיר כהן

319לרכישה

מוצרים נוספים

המדריך המלא לחינוך ילדים - הרב זמיר כהן

בוסר המלאכים - ארגז כלים להורי המתבגר - הרב דן טיומקין

רזי התזונה - להתנקות, להבריא, לרזות בקלות

תיק מהודר עם ידית לטלית ותפילין

נטלה מהודרת "עיטורים"

ערכה מהודרת להבדלה

לכל המוצרים