פסח

מצות, מרורים וביצה: מה נוהגים לעשות בפסח שני?

מדוע מציינים את יום פסח שני בי"ד באייר, ואלו מנהגים קיימים ליום זה?

| ז' אייר התשע"ט |
(צילום: shutterstock)
אא

אמר רבי לוי, בכל חודש וחודש שבקיץ ביקש הקב"ה ליתן לישראל מועד בניסן נתן להם את הפסח, באייר נתן להם פסח קטן, בסיון נתן להם עצרת, בתמוז רצה לתת להם מועד גדול, וע"י חטא העגל בטל תמוז אב ואלול, ופרע להם אח"כ ר"ה, יו"כ וחג הסוכות (ילקוט שמעוני פנחס כ"ט).

 

פסח שני

מי שלא הקריב קרבן פסח במועדו בי"ד בניסן מפני שהיה טמא, או שהיה בדרך רחוקה, או נאנס באונס אחר - מקריב פסח שני באותה שנה בחודש שלאחריו, בי"ד באייר אחר חצות היום (פסחים פרק ט').

 

פסח שני - פסח קטן

י"ד באייר נקרא פסח שני, ויש הקוראים אותו פסח קטן (משניות ראש השנה פרק א' מ"ג, וברע"ב שם). ובשפה הארמית פסחא זעירא (חולין קכ"ט, א').

הטעם לשם פסח קטן: לפי שאינו אלא יום אחד, ולא שבעת ימים כמו בפסח ראשון (תוי"ט ר"ה משנה ג' ד"ה פסח).

טעם אחר: לפי שיש בו יותר קולות מפסח ראשון (מלאכת שלמה ר"ה משנה ג' ד"ה ומפני).

הטעם לשם פסח שני: על שם הפסח שקרב בחודש השני (ר"ה פרק א' מ"ג בתוי"ט ומלאכת שלמה).

 

מקור הדין

נאמר בפרשת בהעלותך שבשנה השנייה לצאת בני ישראל מצרים נצטוו "לעשות את הפסח ככל אשר צווה ה' את משה כן עשו את בני ישראל" (במדבר ט', א' ,ה').

ומספרת לנו התורה "ויהיו אנשים אשר היו טמאים לנפש אדם ולא יכלו לעשות הפסח ביום ההוא ויקרבו לפני משה ולפני אהרון... ויאמרו למה נגרע לבלתי הקריב את קרבן ה' במועדו בתוך בני ישראל... וידבר ה' אל משה לאמר... איש איש כי יהיה טמא לנפש או בדרך רחוקה לכם או לדורותיכם, ועשה פסח לה' בחודש השני בארבעה עשר יום בן הערביים יעשו אותו" (שם ו', י"א).

 

מה בין פסח ראשון לפסח שני

מה בין פסח ראשון לפסח שני? הראשון אסור בחמץ בבל ייראה ובבל יימצא, ואינו נשחט על חמץ, ואין מוציאין ממנו חוץ לחבורה, וטעון הלל באכילתו, ומביאין עמו חגיגה, ואפשר שיבוא בטומאה אם נטמא רוב הקהל טומאת מת.

אבל פסח שני, חמץ ומצה עמו בבית, ואינו טעון הלל באכילתו, ומוציאין אותו חוץ לבית אכילתו, ואין מביאין עמו חגיגה, ואינו בא בטומאה. ושניהם דוחין את השבת, וטעונין הלל בעשייתן, ונאכלין צלי בבית אחד על מצה ומרור, ואין מותירין מהן, ואין שוברין בהן את העצם (רמב"ם הלכות קרבן פסח פרק י' הלכה ט"ו).

 

משורשי המצווה

לפי שמצוות פסח היא אות חזק וברור לכל רואי השמש בחידוש העולם, כי אז עשה עמנו הקל ב"ה ניסים ונפלאות גדלות, ושינה טבע העולם לעיני העמים, וראו כל עמי ארץ כי השגחתו ויכלתו בעליונים, וענין חידוש העולם הוא העמוד החזק באמונתנו ובתורתנו, על כן היה מרצון הבורא לזכות במצווה זו הנכבדת כל איש מישראל, ואף אם קראהו אונס, או שהיה בדרך רחוקה ולא עשה אותה בזמנה - יעשה אותה בחודש השני (חינוך בהעלותך מצווה ש"פ).

 

הטעם שפסח שני הוא בי"ד

אם הטעם משום ליטהר מטומאה, מספיק זמן של שני שבועות ליטהר מכל הטומאות. כתב ר' יעקב עמדין שדבר זה גילו לו מן השמים, לפי שבשנה ראשונה אכלו מן העוגות מצות שהוציאו ממצרים עד ליל ט"ו באייר, מכאן ראיה שעניין הפסח והמצה נמשכים עד אותו הלילה ותו לא, ועד אותו לילה נמשך נס של יציאת מצרים ואכילת מצה (סידור יעב"ץ).

 

סדר תפילה

תחנון

בי"ג באייר (ערב פסח שני) בני אשכנז נהגו לומר תחנון (לוח א"י).

הטעם שאומרים תחנון במנחה שלפניו אף שבדרך כלל ביום שאין אומרים תחנון גם במנחה שלפניו אין אומרים, לפי שהטעם שאין אומרים תחנון בי"ד הוא משום הקרבת הקרבן, וענין זה קשור רק עם היום שהוא זמן הקרבת הקרבן ולא עם הלילה (הגרשז"א, בהליכות שלמה ספירת העומר פרק י"א הערה כ"ט).

טעם אחר: לפי שגם בזמן שבית המקדש היה קיים היה חג רק ליחידים, למי שלא הביא קרבן פסח במועדו, ואע"פ שנתקבל להקל לפטור מתחנון ביום י"ד כדעת הפר"ח, כיון שזה דעת יחיד דלא כרוב הפוסקים, די לנו לפטור ביום עצמו ואין לנו להוסיף גם יום שלפניו (שערי ימי הפסח שער י').

בני ספרד אין אומרים תחנון, והטעם: ככל הימים הקדושים שאין אומרים בהם תחנון, גם במנחה שלפניו ה"ה פסח שני.

י"ד באייר, פסח שני - אין אומרים בו תחנון (שערי תשובה ס"ס קל"א ז', וכן מובא בלוח א"י), והטעם: מפני הקרבת קרבן פסח שני (שירי כנסת הגדולה ס' קלא בהג"ה, ב"י קל"א י"ב, שערי אפרים שער י' כ"ז). סמך לדבר: דאמרינן בחולין (קכ"ט, ב') פסחא זעירא דלא למספד ביה ומזה לומדים שאין לומר תחנון (שיירי כנסת הגדולה קלא בהגהות ב"י ס"ק י"ב, שערי אפרים שער י' סעיף כ"ז).

טעם אחר: שאף שכולנו טמאי מתים ועלתה שיח שפתינו בראשון במקום פסח בזמנו, מ"מ נכון לעורר זכות פסח שני שהיה נעשה בזמן שהיה בית המקדש קיים (כתב בספר אשל אברהם בוטאטש סוף סימן קל"א הובא בליקוטי מהרי"ח פסח שני).

יש שנהגו לומר תחנון, וכך נהג החזו"א לומר תחנון בבית מדרשו ביום זה כמנהג אשכנז קדום (דינים והנהגות פרק ד', ל"ז). ואע"פ שהקריבו קרבן פסח, הווי יו"ט של יחידים והווי כט' זמנים שמביאים בהם קרבנות ואומרים בהם תחנון.

ט"ו באייר: בט"ו אומרים תחנון אף בחוצה לארץ, והטעם: כיון שהסיבה שאין אומרים תחנון בי"ד מפני הקרבת קרבן פסח, ומקום הקרבה רק בא"י (הגרשז"א, בהליכות שלמה ספירת העומר פרק י"א דבר הלכה כ"ט).

 

"אל ארך אפים"

כשחל פסח שני ביום שני (כשחל א' דפסח ביום ראשון, בחמישי אינו יכול לחול) אומרים "אל ארך אפים" כשפותחים ההיכל (דינים והנהגות פ"ד, ל"ז), והטעם: לפי שרק ביום שאין אומרים למנצח אין אומרים "אא"א" ו"למנצח" אומרים ביום זה (אישי ישראל תפ"ד י"ב הערה ל"ז).

 

"יהי רצון" אחר הקריאה

כשחל פסח שני בשני (בחמישי אינו יכול לחול), אין אומרים ה"יהי רצון" שאחר קריאת התורה (אישי ישראל פסח שני ל"ג).

 

"למנצח"

נוסח אשכנז: נהגו לומר "למנצח" (לוח א"י), והטעם: משום שאינו יו"ט.

נוסח ספרד: נהגו שלא לומר "למנצח" (א"ר קל"א י"ד, שלחן הטהור).

 

אמירת סליחות בפסח שני שחל בבה"ב

נמצא בפנקס שהיה בחורבת ר' יהודה החסיד דאף כשחל בה"ב בפסח שני, אין אומרים בו שום סליחה ואין מתענים בו (הובא בספר זה השולחן ח"ג עמ' ע"ב, הגרשז"א, בהליכות שלמה ספירת העומר פרק י"א, כ', ספר א"י להגר"א טוקצינסקי ז"ל).

ויש שאמרו תחנון וסליחות (הגרח"ק בספר דולה ומשקה עניני פסח שני), ויש דעות שתחנון ונפילת אפים לא אומרים אבל סליחות אומרים, והטעם: משום דהווי כשאר ימים שהתקבלו לתענית ציבור ויש בהם ברית מילה, שאע"פ שאין אומרים בהם תחנון - אומרים בהם סליחה ווידוי, כמבואר בשו"ע (קל"א ה'). וה"ה ביום זה אומרים סליחות ומדלג תחנון ונפילת אפים (סידור יעב"ץ, חזו"א אורחות רבינו ח"א עמוד ס"ח).

 

מנהגי פסח שני

מנהג אכילת מצה ביום זה: יש שנוהגים לאכול מצה בפסח שני, והטעם: זכר למצה שהיו אוכלים מקריבי קרבן הפסח בי"ד באייר, שנאמר (במדבר ט', י"א) "בחודש השני בארבעה עשר... על מצות ומרורים יאכלהו" (זיו המנהגים דף ק"ד).

טעם אחר: לפי שאכלו בני ישראל את המצות שהוציאו ממצרים עד י"ד באייר, שנאמר (שמות ט"ז, א') "ויבאו כל עדת בני ישראל אל מדבר סין בחמשה עשר יום לחודש השני", ופירש רש"י (שם ד"ה בחמשה עשר), נתפרש היום של חניה זו, לפי שבו ביום כלתה החררה שהוציאו ממצרים והוצרכו למן (זיו המנהגים עמוד ק"ד).

 

זמן אכילת המצה

יש שנהגו לאכול ביום י"ד, והטעם: לפי שהוא זמן הקרבת קרבן פסח וכן נהג הקה"י (אורחות רבינו ח"ב צ"ז).

יש שנהגו לאכול בט"ו, והטעם: לפי שהקרבת הפסח היה בי"ד באייר, אבל זמן אכילת הפסח היה בליל ט"ו.

יש שנהגו לאכול גם בליל ט"ו, והטעם: לפי שאז אכלו מצה יחד עם קרבן פסח (ליקוטי מהרי"ח פסח שני).

ויש הנוהגים שלא לאכול מצה ביום זה, וכן נהג החזו"א, ואמר שמוסיפים מצווה שלא כתובה (הובא באורחות רבינו ח"ב צ"ז).

 

מצות ומרורים

יש שנהגו לאכול פסח שני מצה ומרור, והטעם: זכר לקרבן פסח שני שהיה נאכל על מצות ומרורים (וכן כתב בדרכי חיים ושלום כ"ד. וכן מנהג קאמרנא) ומנהג רוב המקומות שלא לאכול אלא מצה.

 

ביצה

יש שנהגו לאכול ביצה בפסח שני (ליקוטי מהרי"ח פסח שני בשם ספר זכרון יהודה), והטעם: אותה סיבה שיש לאכילת ביצה בליל הסדר, משום שבשעה שאוכלים זכר לקרבן פסח מתאבלים על בית המקדש, וטעם זה שייך גם בפסח שני, שאילו היה בית המקדש קיים היינו מקריבים קרבן פסח בי"ד באייר, ועכשיו שלא זכינו אנו אוכלים ביצה, שהוא מאכל של אבלים (מנהג ישראל תורה תצ"ג).

(צילום: shutterstock)

 

לקרוא פרשת פסח שני

כתב השל"ה גם בכלל תן לו מעין ברכותיו, לעשות דבר בעתו, כשם שמזכירים בכל יום פרשת התמיד לקיים הפסוק "ונשלמה פרים שפתינו", וראיתי מאיש כשר ומדקדק שהיה קורא בינו לבין עצמו וכו', ובי"ד באייר פרשת פסח שני, ובפרט מנהג כשר לעשות כן הדר בירושלים שאין אומרים תחנון (של"ה יומא פרק דרך החיים תורת מוסר).

יש שכתבו שבכל זמן ראוי ללמוד את המסכתות השייכות אליו, כדברי רשב"א בשם ר' יהושע בן חנינא (סנהדרין ק"א, א'), כל הקורא פסוק בזמנו מביא טובה לעולם, שנאמר (משלי ט"ו, כ"ז) "ודבר בעתו מה טוב".

וכן מובא בכה"ח שראוי ללמד פרשת פסח שני (במדבר ט') ופסקי הלכות פסח שני בקצרה לרבינו הרא"ש (תכ"ט, ו').

 

שמחה ביום זה

כתב החיד"א (מורא אצבע ח', רכ"ב) וכן כתב הגר"ח פלאזי (בספרו מועד לכל חי סימן ז' אות ו') להרבות בשמחה ביום פסח שני כי קדוש היום.


דרגו את המאמר - ותעזרו לקידומו בגוגל:

ממוצע 4.5 (16 מדרגים)
הנקראים ביותר
הידברות שופס

חומש אור החיים עם ביאור אור לעיניים

320לרכישה

מוצרים נוספים

כמים ליבך - הרבנית ימימה מזרחי

המדריך המלא לחינוך ילדים - הרב זמיר כהן

ילדים מספרים על עצמם 11 - חיים ולדר

חבורת תריג 4 - בתעלומת בבל - חיים ולדר

חבורת תריג - עונה 7

ערכה מהודרת להבדלה

לכל המוצרים