מיוחד ליום הזיכרון: שטף דמעות, מלחלח עפר. ולבבות מתחננים - בזעקה

על אדמה זו

שלמענה נלחם - 

לעולם לא ידרוך,

לא יחוש ריח כלנית

ואוויר הרים צלול

לא יספוג לריאותיו,

לא יראה 

עצי זית ירוקים

ולעולם 

לא יטעם פירותיו.

זה העלם והבן

שהלך, 

משדה הקרב 

לא שב.

נותרה רק 

אבן דוממת,

כמו בתוכה מקפלת

התחלה וסיום

של חיים קצובים

של חייל יקר שהלך

ולא ישוב.

שטף דמעות

מלחלח עפר

ולבבות מתחננים

בזעקה,

לתוך יום 

ששמשו שקעה,

לא ישא גוי אל גוי חרב 

ולא ילמדו עוד מלחמה...