חוה שמילוביץ'
לבחור בחיים, בכל רגע של חיים
"לא די להכריז על קיומך, אלוקים, ולנסות למצוא אותך בלבו של הזולת. עלי לפנות את הדרך בתוכו המוליכה אליך, אלוקים"
- חוה שמילוביץ’
- כ"ז ניסן התשע"ט
(צילום: shutterstock)"אלוקים, מה גדולה המצוקה של ברואיך בעולם הזה.
אני מודה לך שאתה שולח אליי כ"כ הרבה אנשים שמצוקתם הרוחנית גדולה.
הם מדברים איתי בנחת ובתום לב.
ופתאום פורצת ונחשפת המצוקה.
פתאום יושב לפני ייצור נואש שאינו יודע איך לחיות.
ואז מתחילים קשיי שלי,
לא די להכריז על קיומך, אלוקים, ולנסות למצוא אותך בלבו של הזולת.
עלי לפנות את הדרך בתוכו המוליכה אליך, אלוקים, ולשם כך עלי להכיר היטב את נפש האדם.
לשם כך עלי להיות פסיכולוגית מדופלמת, היחסים עם האב והאם, זיכרונות ילדות, חלומות...
עם כל מי שמגיע אלי אני מתחילה במסע זהיר, מגשש.
אין בידי כלים רבים לסלול בתוך הזולת את הדרך אליך.
אבל את הכלים המועטים שישי לי אשנה ואשפר, לאט לאט ובסבלנות רבה.
ואני מודה לך על שחננת אותי בכישרון לקרוא אנשים.
לפעמים הם כמו בית שדלתותיו פתוחות לרווחה.
אני נכנסת לתוכו ומשוטטת במסדרונותיו ובחדריו.
וכל בית שונה מקודמיו, ובכל זאת כולם דומים, ואת כולם אני רוצה להפוך למקדשך, אלוקים.
ואני מבטיחה לך אלוקים, מבטיחה לך שאנסה למצוא לך קורת גג ומחסה בבתים רבים ככל האפשר.
בעצם זה דימוי מוזר.
אצא לדרך, לחפש לך קורת גג.
בתים רבים כ"כ עומקים ריקים, ואני אשכן אותך בהם כדייר כבוד!".
(מיומנה של אתי הילסום)
את המילים האלו הקריאה תלמידתי היקרה עד מאוד, חיה שינדלר, לסיכום שנת הלימודים אצלי,
ואמרה שלא יכלה למצוא מילים יותר מדויקות למה שאנו לומדים עושים בקורס הזה, "להפוך את הלבבות למקדשך", "לסלול בתוך הזולת את הדרך אליך".
בספטמבר 1943 נשלחה אתי הילסום לאושוויץ, שם מצאה את מותה.
אתי הילסום נולדה ב-1914 למשפחה יהודית משכילה ומתבוללת. היא קיבלה הסמכה למשפטים, למדה פסיכולוגיה ולשונות סלאביות, כל משפחתה נספתה בשואה.
והיא בחרה בחיים בכל רגע שהייתה חיה.
בואו נלמד ממנה לחיות בכל מצב בבחירה של חיים מלאי תוכן ומשמעות.
ומי שמעוניינת להעמיק את הלימוד הזה מוזמנת להירשם לאחת הסדנאות שבקמפוס היהודי.