ברוך דיין האמת: האדמו"ר מקאליב הלך לעולמו

הצהריים (ראשון) הלך לעולמו האדמו"ר מקאליב, רבי מנחם מנדל טאוב זצ"ל, כשהוא בן 96.

עד לפני שבועות אחדים הוא תפקד כהרגלו, אולם לאחרונה נפל בביתו, ומאז מצבו הרפואי הדרדר. בשעות הבוקר המאוחרות הוא איבד את הכרתו בביתו בירושלים. כוחות מד"א שהוזעקו לביתו החלו בפעולות החייאה ממושכות, אולם הם לא צלחו.

האדמו"ר מקאליב זצ"ל הוא ניצול שואה, אשר עבר עינויים קשים במחנה אושוויץ. בין העינויים שעבר היו ניסויים כימיים שמנעו ברבות הימים מזקנו לצמוח.

האדמו"ר איבד את כל משפחתו בשואה, ועם זאת לאחר המלחמה עלה לארץ הקודש והקים מחדש את חסידות קאליב.

בעקבות פטירתו של האדמו"ר, פרסמה תנועת ש"ס הודעת אבל. "אוד מוצל מאש שהניף את דגל זכרון קדושי השואה הי"ד, בעל אהבת ישראל יוקדת אשר הרים את קרנה של תורה לאלפי עמך בית ישראל ומסר נפשו בייסורי גוף ונפש למען החינוך הטהור", לשון ההודעה

"מייסד ומחולל מפעל 'בר בי רב דחד יומא' שפעל בכל רחבי הארץ במסגרת 'יום שכולו תורה' ובו רצף של שיעורים ודרשות עבור הציבור הרחב בערי השדה. מפעל יקר זה זכה לחביבותו של מרן רבנו עובדיה יוסף זצוק"ל, אשר אימץ אותו והורה לקיימו ע"י תנועת 'אל המעיין' ביומא דפגרא וביום העצמאות, ועד היום אלפים ורבבות מבני עדות המזרח זוכים בימים אלו לשהות בעולמה של תורה. "האדמו"ר זצ"ל עמד בקשרי ידידות עמוקים עם מרן זצ"ל שחיבבו עד מאד, והדבר ניכר היטב בהשתתפותו של האדמו"ר זצ"ל בכנסים הגדולים של התנועה ב"יד אליהו" ובמקומות נוספים", נאמר בהודעה.

מועצת חכמי התורה ותנועת ש"ס אבלים יחד עם כל בית ישראל על האבדן הגדול לעולם התורה והחסידות ולכלל עם ישראל וה׳ ירפא את שבר עמו אמן כן יהי רצון".

מסע הלווייתו של האדמו"ר מקאליב יצא בשעה 16:00 מבית מדרשו שברחוב חנה בירושלים, ויעבור דרך בית המדרש הגדול בקרית בעלזא, בדרכו לחלקת הרבנים בהר המנוחות.

האדמו"ר לא זכה לזרע של קיימא. אנא קראו תהילים לעילוי נשמתו של מנחם מנדל בן יחיאל יהודה:

מזמור מט

לַמְנַצֵּחַ לִבְנֵי קֹרַח מִזְמוֹר: שִׁמְעוּ זֹאת כָּל הָעַמִּים. הַאֲזִינוּ כָּל ישְׁבֵי חָלֶד: גַּם בְּנֵי אָדָם. גַּם בְּנֵי אִישׁ. יַחַד עָשִׁיר וְאֶבְיוֹן: פִּי יְדַבֵּר חָכְמוֹת. וְהָגוּת לִבִּי תְבוּנוֹת: אַטֶּה לְמָשָׁל אָזְנִי. אֶפְתַּח בְּכִנּוֹר חִידָתִי: לָמָּה אִירָא בִּימֵי רָע. עֲוֹן עֲקֵבַי יְסוּבֵּנִי: הַבֹּטְחִים עַל חֵילָם. וּבְרֹב עָשְׁרָם יִתְהַלָּלוּ: אָח לֹא פָדֹה יִפְדֶּה אִישׁ. לֹא יִתֵּן לֵאלֹהִים כָּפְרוֹ: וְיֵקַר פִּדְיוֹן נַפְשָׁם. וְחָדַל לְעוֹלָם: וִיחִי עוֹד לָנֶצַח. לֹא יִרְאֶה הַשָּׁחַת: כִּי יִרְאֶה חֲכָמִים יָמוּתוּ. יַחַד כְּסִיל וָבַעַר יֹאבֵדוּ. וְעָזְבוּ לַאֲחֵרִים חֵילָם: קִרְבָּם בָּתֵּימוֹ לְעוֹלָם. מִשְׁכְּנֹתָם לְדוֹר וָדֹר. קָרְאוּ בִשְׁמוֹתָם עֲלֵי אֲדָמוֹת: וְאָדָם בִּיקָר בַּל יָלִין. נִמְשַׁל כַּבְּהֵמוֹת נִדְמוּ: זֶה דַרְכָּם כֶּסֶל לָמוֹ. וְאַחֲרֵיהֶם בְּפִיהֶם יִרְצוּ סֶלָה: כַּצֹּאן לִשְׁאוֹל שַׁתּוּ מָוֶת יִרְעֵם. וַיִּרְדּוּ בָם יְשָׁרִים לַבֹּקֶר. וְצוּרָם לְבַלּוֹת שְׁאוֹל מִזְּבֻל לוֹ: אַךְ אֱלֹהִים יִפְדֶּה נַפְשִׁי מִיַּד שְׁאוֹל. כִּי יִקָּחֵנִי סֶלָה: אַל תִּירָא כִּי יַעֲשִׁיר אִישׁ. כִּי יִרְבֶּה כְּבוֹד בֵּיתוֹ: כִּי לֹא בְמוֹתוֹ יִקַּח הַכֹּל. לֹא יֵרֵד אַחֲרָיו כְּבוֹדוֹ: כִּי נַפְשׁוֹ בְּחַיָּיו יְבָרֵךְ. וְיוֹדֻךָ כִּי תֵיטִיב לָךְ: תָּבוֹא עַד דּוֹר אֲבוֹתָיו. עַד נֵצַח לֹא יִרְאוּ אוֹר: אָדָם בִּיקָר וְלֹא יָבִין. נִמְשַׁל כַּבְּהֵמוֹת נִדְמוּ: