בלב חורשת עד על סלע אחד, ישב לו אדם והקשיב. עלים שוחחו עצים סוככו, שאון עיר נדם מסביב. נקוו מי אגם, סלעי אבן גם מקום ל- לשבת, לחשוב. על עומק הטבע, על יופי הצבע, על רוח נושבת, וטוב. למשלוח שירים למדור השירה שלנו כתבו למייל shira@htv.co.il