איך מתמודדים עם תופעת הנוער הנושר? דברי חיזוק להורים ולמחנכים

גַּם סְטִיַּת הַבָּנִים וְהַבָּנוֹת מִדֶּרֶךְ ה' הוּא נִצְרָךְ לְצֹרֶךְ תִּקּוּנָם

וּבְכָאן אֲבָאֵר תְּשׁוּבָה שֶׁהֵשַׁבְתִּי לְכַמָּה אֲנָשִׁים שֶׁבְּנֵיהֶם וּבְנוֹתֵיהֶם סָרוּ מִן הַדֶּרֶךְ, וּשְׁאֵלָתָם בְּפִיהֶם: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, מַדּוּעַ נַעֲשָׂה לָהֶם כָּךְ, שֶׁלְּאַחַר שֶׁחִנְּכוּ אֶת בְּנֵיהֶם וּבְנוֹתֵיהֶם לְתוֹרָה וּלְיִרְאַת שָׁמַיִם וְהִנֵּה סָרוּ מִן הַדֶּרֶךְ, וּבְחֶלְקָם אַף מַצְהִירִים שֶׁמָּסְרוּ נַפְשָׁם עַל חִנּוּךְ בְּנֵיהֶם וּבְנוֹתֵיהֶם. וּבְכֵן שְׁאֵלָתָם, מַדּוּעַ נֶחְטְפוּ לָהֶם בְּנֵיהֶם עַל יְדֵי כֹּחוֹת הַטֻּמְאָה לַעֲבֹר עַל דָּתָם, שֶׁכֵּן הֲלֹא בָּנִים וּבָנוֹת אֵלּוּ נֶחְטָפִים מֵהַקְּדֻשָּׁה בְּגִיל רַךְ, שֶׁעֲדַיִן אֵין לָהֶם אֶת הַכֹּחַ לַעֲמֹד מוּל הַנִּסְיוֹנוֹת וְהַפִּתּוּיִים הַמְסֻבָּכִים. בְּסַךְ-הַכֹּל הִנָּם בְּגִיל 15-16, וּמִי מְלֻמַּד מִלְחָמָה הַיּוֹם בְּגִיל כָּזֶה? וּבְכֵן, מִי מַרְוִיחַ מִמַּצָּב כָּזֶה וְלָמָּה נַעֲשֶׂה שְׁמָד כָּזֶה מִצְּעִירֵי הַצֹּאן?

וְעַל כָּךְ הֵשַׁבְתִּי לָהֶם: זוֹ גְּזֵרָה וְאֵין לָכֶם רְשׁוּת לְהַרְהֵר אַחֲרֶיהָ!!!

פְּעָמִים רַבּוֹת מְחַנְּכִים הוֹרִים אֶת הַבֵּן בְּמָקוֹם מְעֻלֶּה, עַל יְדֵי מְחַנְּכִים יִרְאֵי שָׁמַיִם, מַשְׁקִיעִים הַרְבֵּה כֹּחַ וּמָמוֹן לְהַצְלָחַת הַיֶּלֶד, וּלְבַסּוֹף- "וַיְקַו לַעֲשׂוֹת עֲנָבִים וַיַּעַשׂ בְּאוּשִׁים" (ישעיה ה, ב).

הַרְבֵּה פְּעָמִים אֱמֶת הוּא שֶׁאֵין הַדָּבָר מֵחֲמַת מֶחְדָּלָם, וְהָעֻבְדָּה- שֶׁהַרְבֵּה פָּחוֹת הַשְׁקָעָה מַשְׁקִיעִים הוֹרִים אֲחֵרִים בְּיַלְדֵיהֶם, וְעִם כָּל זֶה יוֹצְאִים מֻצְלָחִים בְּיוֹתֵר.

צְרִיכִים אָנוּ לְהָבִין: זוֹ גְּזֵרָה!

בְּעִקְבוֹת מְשִׁיחָא יֶשְׁנָהּ גְּזֵרָה: חֻצְפָּה יִסְגֵּי, בֵּן קָם בְּאָבִיו, בַּת קָמָה בְּאִמָּהּ! וּכְמוֹ שֶׁהֶאֱרַכְנוּ בְּסִפְרֵנוּ "אֶת עֲמָלֵנוּ", כִּי יֶשְׁנָן נְשָׁמוֹת שֶׁהַקִּלְקוּל מֻשְׁרָשׁ בָּהֶן, אִם זֶה מֵחֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן אוֹ מֵחֶטְאָם בְּגִלְגּוּלִים קוֹדְמִים שֶׁחָטְאוּ מִתּוֹךְ בְּחִירָתָם הַחָפְשִׁית, וּמֻכְרָח הוּא לָצֵאת וּלְהִתְבַּטֹּאת בַּעֲבַרְיָנוּתָם, וּמִשָּׁם יָבוֹאוּ לְבַסּוֹף לְתִקּוּנָם, וְשָׁם הִסְבַּרְנוּ בַּאֲרִיכוּת שֶׁיֶּשְׁנָן נְשָׁמוֹת שֶׁזֶּהוּ תִּקּוּנָן בְּדַוְקָא, שֶׁיֵּרְדוּ לַשְּׁאוֹל וּמִשָּׁם יַכִּירוּ בַּסְּחִי וּמָאוֹס וּבַגֹּעַל שֶׁבַּטֻּמְאָה, יִמְאֲסוּ בָּהּ וְיַחְזְרוּ בִּתְשׁוּבָה, כָּךְ שֶׁגַּם הַנְהָגָה זוֹ הִיא בְּהַשְׁגָּחָה מֵאַהֲבַת ה' וְחֶפְצוֹ בְּתִקּוּן כָּל נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל.

וְהִנֵּה הָעֻבְדָּה שֶׁלֹּא הִצְלַחְתֶּם לְהוֹעִיל, וְאַף שֶׁלֹּא חֲסַכְתֶּם מִזְּמַנְּכֶם לָרוּץ אֵצֶל מֵיטַב הַיּוֹעֲצִים שֶׁהִתְיָעַצְתֶּם אִתָּם, שִׁלַּמְתֶּם עֲלֵיהֶם בְּמֵיטָב כְּדֵי לְאַבְחֵן אֶת בְּעָיָתָם- וְהַכֹּל כְּלֹא הָיָה.

וְעוֹד, הֲרֵי רוֹאִים אָנוּ שֶׁתּוֹפָעָה זוֹ שֶׁל תַּרְבּוּת רָעָה מְצוּיָה גַּם אֵצֶל תַּלְמִידֵי חֲכָמִים אַנְשֵׁי חִנּוּךְ וּמִבָּתִּים שֶׁל תּוֹרָה וְיִרְאַת שָׁמַיִם לֹא פָּחוֹת מֵאֲשֶׁר אֵצֶל בַּעֲלֵי בָּתִּים וְאוּלַי אַף יוֹתֵר, וַהֲרֵי מִבַּיִת הַמְחַנֵּךְ לְתוֹרָה וְיִרְאַת שָׁמַיִם אֵין הַדָּבָר טִבְעִי שֶׁתֵּצֵא מִשָּׁם תַּרְבּוּת רָעָה.

בְּהַרְבֵּה מִקְרִים זֶה מֻכְרָח, זוֹ גְּזֵרָה, וְיֵשׁ לְקַבְּלָהּ בָּאֳפָנִים שֶׁיֵּשׁ לְקַבֵּל כָּל גְּזֵרָה אַחֶרֶת.

עִמּוֹ אָנֹכִי בְצָרָה

עוֹד תִּתְבּוֹנֵן, הוֹרֶה יָקָר!

וְכִי הַיְלָדִים אֲשֶׁר חָנַן ה' אוֹתְךָ, יְלָדֶיךָ הֵם וְלֹא יְלָדָיו שֶׁל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא?! הֲלֹא יָדַעְנוּ גַּם יָדַעְנוּ שֶׁהַנְּשָׁמוֹת הַקְּדוֹשׁוֹת שֶׁל עַם יִשְׂרָאֵל הֵן בָּנָיו שֶׁל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, וְכַנֶּאֱמַר (דברים יד, א): "בָּנִים אַתֶּם לַה' אֱלֹקֵיכֶם", וְהַבָּנִים וְהַבָּנוֹת שֶׁיֵּשׁ לְךָ הֵם בָּנָיו שֶׁל מָקוֹם אַף יוֹתֵר מִשֶּׁלְּךָ, שֶׁהֲרֵי מְבֹאָר בַּגְּמָרָא (נידה לא ע"א): שְׁלֹשָׁה שֻׁתָּפִין בָּאָדָם; הָאָב נוֹתֵן הָאֹדֶם שֶׁבַּבֵּן, וְהָאֵם הַלֹּבֶן, וְאִלּוּ הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא נוֹפֵחַ בָּאָדָם נִשְׁמַת חַיִּים שֶׁהִיא הָרְאִיָּה, הַשְּׁמִיעָה, הַחוּשׁ, הַשֵּׂכֶל וְהַבִּינָה.

אִם כֵּן, לְמִי יֵשׁ חֵלֶק גָּדוֹל יוֹתֵר בַּבֵּן אִם לֹא לְהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא. וְאִם כֵּן, אַכְזָבָתְךָ הִיא לֹא כְּמוֹ כֵן אַכְזָבַת הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא?! וּמֵאַחַר וּבָנֶיךָ הֵמָּה כְּמוֹ כֵן בָּנָיו שֶׁל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, וְכִי נֶעְלָם מִמֶּנּוּ צַעַר זֶה שֶׁבְּנוֹ אוֹ בִּתּוֹ סוֹטִים מִדְּרָכָיו?! וְכִי לְהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא יֵשׁ פָּחוֹת צַעַר מֵאֲשֶׁר לְךָ?! הֲלֹא מִקְרָא מָלֵא הוּא: "קוֹל בְּרָמָה נִשְׁמָע נְהִי בְּכִי תַמְרוּרִים- רָחֵל מְבַכָּה עַל בָּנֶיהָ כִּי אֵינֶנּוּ". וּמָה הַכַּוָּנָה "כִּי אֵינֶנּוּ", וַהֲלֹא יֶשְׁנָם לָרֹב עַל פְּנֵי כָּל הָאָרֶץ? אֶלָּא "אֵינֶנּוּ" בַּתּוֹרָה, "אֵינֶנּוּ" בַּמִּצְווֹת, "אֵינֶנּוּ" בְּיִרְאַת שָׁמַיִם. עַל כָּךְ בְּעִקָּר בְּכִיָּתָהּ שֶׁל הַשְּׁכִינָה הַקְּדוֹשָׁה. אִם כֵּן, וְכִי רַחֲמָן אַתָּה יוֹתֵר מֵהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא?!

וְאִם כֵּן, אוֹתָהּ נֶחָמָה שֶׁמְּנַחֵם הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא לַשְּׁכִינָה, מַדּוּעַ שֶׁלֹּא תִּתְנַחֵם מִמֶּנָּה כְּמוֹ כֵן אַתָּה?

וּמַה מְנַחֵם הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא אֶת הַשְּׁכִינָה: "מִנְעִי קוֹלֵךְ מִבֶּכִי וְעֵינַיִךְ מִדִּמְעָה כִּי יֵשׁ שָׂכָר לִפְעֻלָּתֵךְ נְאֻם ה' וְשָׁבוּ מֵאֶרֶץ אוֹיֵב וְיֵשׁ תִּקְוָה לְאַחֲרִיתֵךְ נְאֻם ה' וְשָׁבוּ בָנִים לִגְבוּלָם" (ירמיה לא, טו-טז). וְאִם כֵּן זוֹ גְּזֵרָה הַקָּשָׁה בְּיוֹתֵר- אֶפְשָׁר לוֹמַר, וּמַה לָּנוּ כִּי נָלִין עַל חֶשְׁבּוֹנוֹתָיו שֶׁל הַבּוֹרֵא? וְכִי מְבִינִים אָנוּ בְּנִתּוּחַ כּוֹאֵב שֶׁכָּזֶה?! וְאִם כֵּן, בַּנֶּחָמָה שֶׁמְּנַחֵם הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא אֶת הַשְּׁכִינָה, נִתְנַחֵם בָּהּ אַף אָנוּ.

אִי לְכָךְ הַבֵּט וּרְאֵה שֶׁכָּאן מִתְעָרֵב הַשָּׂטָן בְּחֶרְדָתְךָ לְגוֹרַל בָּנֶיךָ, וְהוּא הַגּוֹרֵם לְךָ לַלַּחַץ וְלַמֶּתַח וְעָלֶיךָ לְסַלְּקוֹ לְאוֹתוֹ זָר מִתּוֹכֲךָ וְלַעֲשׂוֹת מַעֲשֶׂיךָ לְשֵׁם שָׁמַיִם בְּחָכְמָה וּבְנַחַת וְלֹא בִּפְזִיזוּת וּבְלַחַץ.

וְאִם כֵּן חֲשֹׁב, הֲרֵי כָּל חֶרְדָתְךָ וְצַעַרְךָ צָרִיךְ לִהְיוֹת בִּשְׁבִיל צַעַר הַשְּׁכִינָה וְלֹא בִּשְׁבִיל הָאִינְטֶרֶסִּים וְהַכָּבוֹד שֶׁלְּךָ. בֵּן אוֹ בַּת זוֹ בְּסַךְ-הַכֹּל הִנָּם מֻפְקָדִים בְּיָדְךָ, אוּלָם הֵם אֵינָם "רְכוּשְׁךָ". הַנְּשָׁמוֹת הִנָּן "רְכוּשׁוֹ" שֶׁל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא. אַתָּה רַק מֻפְקָד עֲלֵיהֶם לְחַנְּכָם לְתוֹרָה וּמִצְווֹת, וְאִם כֵּן עָלֶיךָ לִרְאוֹת אֶת הַחֶשְׁבּוֹן רַק כְּלַפֵּי חוֹבָתְךָ לְבוֹרַאֲךָ בַּעַל הַפִּקָּדוֹן וְלֹא לְגַבֵּי שׁוּם חָבֵר אוֹ שָׁכֵן שֶׁהִנְּךָ בּוֹשׁ מִמֶּנּוּ, וְגַם לֹא לְגַבֵּי עַצְמְךָ- לִרְצוֹת בְּאֹפֶן אִישִׁי בֵּן עוֹבֵד ה'. אֶלָּא כָּל מַעֲשֶׂיךָ יִהְיוּ לְשֵׁם שָׁמַיִם, וּבְהִתְבּוֹנְנוּת עֲמֻקָּה בֶּאֱמֶת זוֹ תָּבֹא לִנְהֹג בְּפִתְרוֹן בְּעָיָה זוֹ בְּיֶתֶר מְתִינוּת כִּי כָּךְ הַדֶּרֶךְ, וּכְמוֹ בְּכָל מִצְווֹת הַתּוֹרָה לְקַיְּמָן בְּנַחַת וּבְיִשּׁוּב הַדַּעַת.

המאמר לקוח מתוך הספר "חי באמונה". לרכישת ספרו של הרב יעקב ישראל לוגסי הקליקו כאן.