היסטוריה וארכיאולוגיה
קטע בלעדי מתוך "ארכיאולוגיה תנ"כית ד’", ספרו החדש של הרב זמיר כהן: כמה עמים התגוררו במאה עשרים ושבע מדינות אחשורוש?
בממצאים שעלו מתוך החפירות בארמון אחשורוש נראים בבירור חיילי פרס בלבושם המיוחד לצד חיילי מדי בלבושם השונה, כאשר מיקומם מצביע על שוויון מוחלט שהיה ביניהם: חייל פרסי עומד בסמוך לחייל מדי
- הרב זמיר כהן
- י' אדר ב' התשע"ט
שושן הבירה בימי אחשורוש התלמוד מונה את אחשורוש כאחד מארבעת המלכים "שמלכו בכיפה". כלומר, שמלכותם התפרשה על פני כל העולם הידוע אז. ואכן האימפריה הפרסית האחמנית היתה הגדולה באימפריות העולם העתיק עד תקופתה, ובזמנו של אחשורוש הגיעה לשיא התפשטותה.
בהתאם לכך, בכתובת שנכתבה בפקודתו על קיר טירת ואן באיזור שהיה שייך לממלכתו (כיום בטורקיה), מתפאר אחשורוש כי הוא "מלך העולם כולו". הכתובת נכתבה בשלוש שפות זו לצד זו: בפרסית עתיקה, בבבלית ובעילמית – כמנהג מלכי פרס, משום שליטתם בארצות רבות.
בכתובת מפאר אחשורוש את גדולתו ומכריז גם על היותו ״מלך על כל המלכים... שליט יחידי על כל הארצות האדמות והשפות... מלך הארצות שיושבים בהן עמים רבים, בנו של המלך דריוש המהולל". מעדות המגילה עולה כי לא היתה זו התפארות מליצית אלא קביעה נכונה לחלוטין, וכפי שגם ההיסטוריון היווני הרודוטוס מציין בכתביו, כי מֶלך זה מָלך על כל העולם הידוע אז.
לוחמים מיחידות העילית של צבא אחשורוש. קישוטי קיר מארמונו בשושןידיעה זאת משמשת כרקע לדברי המן בפני אחשורוש כי העם היהודי מפוזר ומפורד בין העמים בכל מדינות מלכותו, ודתו של עם זה שונה משל כל העמים, ואת דתי המלך אינם עושים, ולכן לא כדאי למלך להניחם, אלא יש לו לאבדם. כלומר, להשמיד כליל ח"ו את עם ישראל מן העולם. והדבר נתון בידו חלילה, שהרי כל עם ישראל נמצא תחת מלכותו.
ואמנם, תחומי שלטונו של אחשורוש הוכרו גם על ידי החוקרים כעובדה היסטורית וארכיאולוגית, והללו כתבו כי "תחומי ממלכת אחשורוש המותווים במגילת אסתר, מקיפים את כל הארצות 'מהודו ועד כוש' ומשמשים הגדרה מדויקת לגבולותיה של הממלכה הפרסית... מגילת אסתר מתארת את גדולתו של אחשורוש כמושל בארבע כנפות הארץ, ויש בכך משום התאמה הן לתאריו של כסרכסס בכתובתו - 'מלך הארצות שיושבים בהן עמים רבים', 'מלך העולם כולו' - והן למסורת שמביא הרודוטוס".
סוגי העמים הרבים, שהתגוררו במאה ועשרים ושבע מדינות מלכות אחשורוש, הונצחו בתבליטי-אבן גדולים בארמונו בפֵּרְסֵפּוֹלִיס, המראים טורי משלחות חגיגיות מעשרות ארצות, מביאות מס ומתנות לשליטם מלך פרס. המתנות כללו אבקות זהב בכדים, שנהבים, בדים יקרים, חיות נדירות, ועוד. כל משלחת מובלת בראשה על ידי שר פרסי או מדי, הניכר בלבושו הנכבד, והוא היחידי החגור חרב. בין העמים שזוהו בתבליטים:
חיל פרס ומדי
אחשורוש מלך על מאה עשרים ושבע מדינות, אולם צבאו מוזכר במגילה כ"חֵיל פָּרַס וּמָדַי". גם לעניין חוקי המלוכה נאמר: "וְיִכָּתֵב בְּדָתֵי פָרַס וּמָדַי".
פרס היא הממלכה המרכזית. מדוע מוזכרת איתה גם מדי?
מהמסורת היהודית ומעדויות נוספות עולה כי שתי מדינות אלו הוזכרו כמקשה אחת משום קשרי החיתון בין מלכי שתי המדינות, כורש ודריוש, ואיחוד צבאותיהן, טרם כיבוש בבל והשתלטות פרס ומדי על כל המדינות הרבות שהיו כפופות לאימפריה הבבלית.
קצינים וחיילים בני עמים שונים בצבא מלכי פרס, בתיאורו של ציירואכן, בממצאים שעלו מתוך החפירות בארמון אחשורוש נראים בבירור חיילי פרס בלבושם המיוחד לצד חיילי מדי בלבושם השונה, כאשר מיקומם מצביע על שוויון מוחלט שהיה ביניהם: חייל פרסי עומד בסמוך לחייל מדי, וכן הלאה לסירוגין.
צבא האימפריה הפרסית
צבאו הענק של אחשורוש כלל גם חיילים מהמדינות הכפופות לו: בבל, הודו, אתיופיה, לוב, מצרים, סוריה, טורקיה, ארמניה, קפריסין, ומדינות רבות אחרות. בנוסף היו בצבאו "יחידות עילית" ששימשו הן כגוף לוחם והן כמשמר המלך. נקל לדמיין את האסון שהיה מתרחש אם עוצמה צבאית כזו היתה מופנית כלפי היהודים שתחת חסותו, כפי שתכנן המן לעשות.
דמויות חיילי העילית הללו נמצאו על ידי הארכיאולוגים, מתוארות בלבנים צבעוניות על קירות ארמון אחשורוש בשושן.
מתוך הספר "ארכיאולוגיה תנ"כית כרך ד'" מאת הרב זמיר כהן שליט"א, שיצא השבוע לחנויות. לרכישת הספר, לחצו כאן.