כל כבודו לא משתווה. לרגע - לו מרדכי לא ישתחווה

הוא ניסה להתחכם

חיפש דרך להתנקם,

חשב יצליח להערים

לנצל כוחו - כרם בשרים.

נשבע כי עוד הוא חי,

לא ירפה מעם מרדכי,

כל כבודו לא משתווה

לרגע - לו מרדכי לא ישתחווה.

הצדיק מנהיג העם

ובעמלקי גובר הזעם.

עולה לו רעיון, ושב המורל

יפיל פור ויבצע גורל.

יבחר היום למימוש הקללה

וכל שנותר ליצור הפללה.

הגיעה העת אותם להשמיד

ותעלם אומתם לתמיד.

את צחוקנו איך עוד נכלא

על אותו ארור שנתלה,

איך חשב  זה מעשי

לגעת בעם כל כך ניסי...

והנה כך סתם בשוגג

בגללו עמנו שוב חוגג.

נותרה המגילה לזכרון

בה מתחדד העקרון,

אי אפשר סודנו לפצח

חבל לנסות,כי ברור ננצח.

דבר אחד כן נגלה:

משהו אחר אותנו מעלה

נמצא איתנו גם בהסתרה

והוא לבדו בעל ההכתרה.

במגילה החסיר את שמו,

ובטבע מלביש את עצמו,

אך כל בעל שכל בקודקודו,

מבין שהוא היחיד ירום הודו!

למשלוח שירים למדור שירה יהודית כתבו למייל shira@htv.co.il