אבל כבד: הרבנית גנס נפטרה בפתאומיות

הרבנית רחל גנס ע"ה, אשתו של הרב ישראל גנס, ראש ישיבת 'קול תורה' לצעירים ורב בשכונת מטרסדורף בירושלים – הלכה לעולמה בפתאומיות.

אמש התמוטטה הרבנית בביתה. כונני ההצלה שהוזעקו למקום העניקו לה סיוע רפואי, אך למרבה הכאב היא השיבה את נשמתה הטהורה לבוראה.

הרבנית גנס ע"ה נולדה בי"א כסלו תש"ב להוריה ר' יוסף ורבקה שנברגר. אביה התפרסם כאדריכל שהתמחה במיוחד בתכנון מוסדות ציבור, ישיבות, בתי חולים ובתי אבות. תכנן ובנה בתי כנסת שונים בירושלים וביישובים שונים בארץ, בנה מקוואות ברחבי הארץ, תכנן את בית החולים "מעיני הישועה" בבני ברק, וכן תכנן את הקמפוס החדש של מרכז רפואי שערי צדק בירושלים.

במשך עשרות שנים עמדה לימין בעלה הגדול, ועשתה כל שביכולתה כדי שיוכל להמשיך ולהרביץ תורה לרבים. הרבנית היתה ידועה בצניעותה, פשטותה, טוב ליבה, מידותיה הטובות ומאור פניה.

הלוויתה יצאה אמש מביתה ברחוב פנים מאירות 2 בשכונת מטרסדורף, להר המנוחות. שם תיטמן למנוחת עולמים.

אנא קראו תהילים לעילוי נשמתה של רחל בת יוסף:

מזמור מט

לַמְנַצֵּחַ לִבְנֵי קֹרַח מִזְמוֹר: שִׁמְעוּ זֹאת כָּל הָעַמִּים. הַאֲזִינוּ כָּל ישְׁבֵי חָלֶד: גַּם בְּנֵי אָדָם. גַּם בְּנֵי אִישׁ. יַחַד עָשִׁיר וְאֶבְיוֹן: פִּי יְדַבֵּר חָכְמוֹת. וְהָגוּת לִבִּי תְבוּנוֹת: אַטֶּה לְמָשָׁל אָזְנִי. אֶפְתַּח בְּכִנּוֹר חִידָתִי: לָמָּה אִירָא בִּימֵי רָע. עֲוֹן עֲקֵבַי יְסוּבֵּנִי: הַבֹּטְחִים עַל חֵילָם. וּבְרֹב עָשְׁרָם יִתְהַלָּלוּ: אָח לֹא פָדֹה יִפְדֶּה אִישׁ. לֹא יִתֵּן לֵאלֹוקים כָּפְרוֹ: וְיֵקַר פִּדְיוֹן נַפְשָׁם. וְחָדַל לְעוֹלָם: וִיחִי עוֹד לָנֶצַח. לֹא יִרְאֶה הַשָּׁחַת: כִּי יִרְאֶה חֲכָמִים יָמוּתוּ. יַחַד כְּסִיל וָבַעַר יֹאבֵדוּ. וְעָזְבוּ לַאֲחֵרִים חֵילָם: קִרְבָּם בָּתֵּימוֹ לְעוֹלָם. מִשְׁכְּנֹתָם לְדוֹר וָדֹר. קָרְאוּ בִשְׁמוֹתָם עֲלֵי אֲדָמוֹת: וְאָדָם בִּיקָר בַּל יָלִין. נִמְשַׁל כַּבְּהֵמוֹת נִדְמוּ: זֶה דַרְכָּם כֶּסֶל לָמוֹ. וְאַחֲרֵיהֶם בְּפִיהֶם יִרְצוּ סֶלָה: כַּצֹּאן לִשְׁאוֹל שַׁתּוּ מָוֶת יִרְעֵם. וַיִּרְדּוּ בָם יְשָׁרִים לַבֹּקֶר. וְצוּרָם לְבַלּוֹת שְׁאוֹל מִזְּבֻל לוֹ: אַךְ אֱלֹהִים יִפְדֶּה נַפְשִׁי מִיַּד שְׁאוֹל. כִּי יִקָּחֵנִי סֶלָה: אַל תִּירָא כִּי יַעֲשִׁיר אִישׁ. כִּי יִרְבֶּה כְּבוֹד בֵּיתוֹ: כִּי לֹא בְמוֹתוֹ יִקַּח הַכֹּל. לֹא יֵרֵד אַחֲרָיו כְּבוֹדוֹ: כִּי נַפְשׁוֹ בְּחַיָּיו יְבָרֵךְ. וְיוֹדֻךָ כִּי תֵיטִיב לָךְ: תָּבוֹא עַד דּוֹר אֲבוֹתָיו. עַד נֵצַח לֹא יִרְאוּ אוֹר: אָדָם בִּיקָר וְלֹא יָבִין. נִמְשַׁל כַּבְּהֵמוֹת נִדְמוּ: