גילוי השגחה פרטית מופלאה במעמקי סיביר הקפואה

ר' שלום כספי הוגלה לעשר שנות גלות בסיביר. במחנה היה אסיר פלילי, שנידון ל-25 שנות מאסר בבית הכלא הענק. בשל וותיקותו במקום, הוא כונה ה'בריגדיר'. הוא אהב להתעלל בר' שלום.

כחלק מתפקידיו, חילק ה'בריגדיר' את ארוחת הצהריים. תור ארוך של אסירים עמד לפניו, כל אחד קופסת פח בידו, ולכל אחד משאלה בלב, שאצלו המרק יהיה סמיך יותר.

כאשר הגיע תורו של ר' שלום, קרא לעברו ה'בריגדיר': "יהודי, האם אתה מאמין באלוקים?", "כן", השיב ר' שלום. צעק 'הבריגדיר', תוך שהוא מנופף במצקת הגדולה, את דברי הכפירה הבאים: "בסיביר אני האלוקים… מוות וחיים בידי (עפרא לפומיה). ראה, אם אתן לך אוכל מהסיר למעלה, מהחלק הדליל, ששם יש מים דלוחים, הרי שתמות במהרה, אבל אם אתן לך ממעמקי הסיר, מהמרק הסמיך או אז תשרוד ימים רבים. עכשיו תגיד לי מי האלוקים פה?!"

ר' שלום שתק ולא השיב דבר, תוך שהוא זועק בליבו: "אלוקי, ראה חרפתי, והשב לו כרוע מעללו".

לאחר האוכל שבו האסירים לעבודתם במכרה, שם היו קרוניות מיושנות שפעלו לפי שיווי משקל, אחת עולה והשניה יורדת. ה'בריגידר' רצה להאיץ את דרכו, קפץ לקרונית היורדת והצליח לעמוד עליה, אך אז איבד לרגע את שיווי משקלו, וידו, בה נופף אך לפני שעה קלה כנגד הבורא, נכרתה עד הכתף על ידי הקרונית העולה, לעיני כל האסירים ששמעו את דברי הכפירה שלו... ויהי הדבר לפלא.

באדיבות 'נר לשולחן שבת'.