אי אפשר לסרב לבקשות של הילדים! (?)

חברה / בת / כלה מבקשת ממך משהו.

"כן, בשמחה", את עונה, אם יש לך זמן וכוח להיענות לבקשה.

"מצטערת, אשמח בפעם הבא לעזור לך." הייתה אמורה להיות התשובה כשזה לא המצב.

בעבודתי בסדנאות לסבתות, מתברר שסירוב לבקשת אחד הילדים הנשואים הוא דבר שכמעט לא קורה.

מה הן ההשלכות לחוסר יכולת שלנו להגיד לא?

1. ביום חמישי הבן הגדול מתקשר. אימא, אפשר לבוא לשבת? ביום שלישי מבקשת הבת, האם תוכלי לשמור לה על הילדים אחה"צ? בקשות מוכרות כל כך. גם תשובתך מוכרת ואחידה: "בשמחה", את עונה בכל פעם. אבל הפעם את מרגישה שקשה לך לארח / לשמרטף. בגלל... בעצם, לא משנה מה היא הסיבה לקושי שלך. חשוב יותר להבין מה קורה לך ברגע שאת מרגישה שקשה לך הפעם להיענות לבקשה. לסרב? לא בא בחשבון! לא אומרים לילד לא. אין מצב. כאילו אין לך זכות בחירה. בחירה בין להגיד כן לבין להגיד לא. לא מעט כעס מתעורר בך בהיעדר יכולת הבחירה, ואולי גם הרגשת חוסר שליטה על הזמן שלך. ואולי משהו נוסף.

2. לקראת שבת את מרימה טלפון לכלתך. "האם תוכלי להביא משהו לשבת?", את שואלת. לא קל היה לך לבקש את הבקשה הזאת ממנה. אז סוף כל סוף ביקשת. והכלה סירבה, התנצלה שהיא לא יכולה. אולי היא עסוקה. כל כלה עם הסיבה המוצדקת שלה לסירוב הבקשה. בדיוק מזה חששת, שהיא תסרב. קשה לך מאד לקבל סירוב. כשאת כבר סוף כל סוף מחליטה לבקש – אין מקום לסרב לך. בלי לשים לב את לוקחת מהזולת את יכולת הבחירה שלו. את לא מאפשרת את הזכות לך, וגם לא לסובבים אותך. חשוב להבין שלכל אדם זכות בחירה. בחירה בין להיעתר לבקשה לבין לסרב לה, או לדחות את מילוי הבקשה למועד אחר. כשאנחנו מבקשות עזרה ממישהו, חייבת להיות שם גם האופציה של סירוב. של קבלת האדם גם אם הוא מסרב למלא את בקשתנו.

3. לכולנו זכות בחירה. הזכות לסרב לבקשותיו של השני כשלא מתאים לנו למלא אותם. קשה לאפשר זכות זו לשני אם לא אאפשר אותה לכתחילה לי.

שרה לנגזם היא מנחת קבוצות הורים בשיטת "תקשורת ומודעות עצמית ככלי לחינוך ילדים". saralangzam@gmail.com