טוב שכן קרוב מאח רחוק: צריך להשקיע בשכנים

רוב בני האדם גרים במחיצת שכנים. טוב שכך. נעים לקום בבוקר, לצאת לעבודה, לחלוף על פני שכן ולברכו בבוקר טוב. נעים יותר לחזור עם ערב הביתה לראות אור בחלונות הבתים האחרים, לשמוע קולות ולהקשיב לשירים ולמחולות.

אנשים שגרים לבדם על אי בודד מפסידים את כל אלו.

אבל כשיש לנו שכן, עלינו גם להשקיע בו, כדי שיהיה לנו  נפלא וטוב במחיצתו.

מכירים את אלו שתמיד יש להם בעיות עם שכנים? השכן צעק עליהם, סתם כך. הם לא לכלכו לו את הגינה בכלל, תמיד יש לו תלונות. השכן האחר תמיד משליך להם טיטולים מלוכלכים לתוך המרפסת. בבניין הקודם בו גרו הייתה שכנה שתמיד הייתה מנקה את המדרגות וכועסת שמישהו השליך עלה של תפוח עץ. היה שם גם שכן מבוגר, שהחליט שבליל שבת הוא רוצה שכל השכנים יבואו להתפלל אצלו, לא נעים אז הם הלכו, אבל בגללו הם לא יכלו ללכת לבית הכנסת, והם כל כך רצו.

ישנם אנשים שתמיד ימצאו שהשכנים רוצים את רעתם.

ייתכן שזה נכון. השכנים הספציפיים האלו באמת היו מרגיזים ומעצבנים.

אבל גם אם זה נכון, זה עדיין לא מצדיק את השנאה היוקדת, את חוסר הפרגון לשכן, את היחסים העכורים, את הצעקות שבכל יום, ואת ההתכתשויות עם הילדים של אותו שכן.

אם נבין מה גדול ערכו של שכן, גם אנחנו, המבוגרים, נשקיע ביחסים אלו, וגם נדאג לכך שילדינו ימצאו יחס חם ואוהב בשכן וירצו להעניק לו ולבוא לקראתו.

עלינו ללמד את ילדינו להעריך. להעריך את השכן, ולדעת שהוא יקר לנו. יקר, לא רק בגלל שיש לנו טובות הנאה ממנו, ומשכן אחר אין סיכוי שנקבל דבר. הוא יקר לנו בעצם המצאו.

שכנים טובים לנו בעצם קיומם. האור שבחלונם הוא חיים בעבורנו. השירים שנשמעים מביתם – הם שירי חיות עבורנו. קולות הנגינה הבוקעים מחלונם – הם קולות של שמחה בשבילנו. הרעש שהם משמיעים מכוונם – הוא רעש של ילדים ושל יצירי ה', ואם הם מבוגרים, שמתקשים לצאת מביתם – זכייה זו עבורנו, כי נוכל לבקרם, לכבדם, להביא להם משהו מבושל כלבבם, ובכלל, להיות להם לעזר בחייהם.

אם ילדינו יבינו ששכנים הם אוצר, הם ידאגו שלא  להפריע להם  יותר מדי, מבלי להתלונן על כך. הם ידאגו שלא לריב עם ילדיהם יתר על המידה. הם ידעו שלא להתחצף למבוגרים שבהם, ולא לזלזל בקטנים שבהם.

את כל זה ידעו הילדים אם יראו את ההורים נוהגים כהלכה.

מה זה נוהגים כהלכה? מכבדים, שומרים, מחייכים, לא מתלוננים עליהם ולא מדברים עליהם לשון הרע. אולי אפילו מוחלים ושותקים, בולעים את הלשון ונזהרים.

"טוב שכן קרוב", כך נאמר כבר מזמן. עלינו רק להצדיק את הדבר בהתנהגותנו ובדברינו.

אל תחמיצו את הסדנה "מנוחה, תצילי אותי!". חובה להורים שרוצים שיפורים מול הילדים ובכלל. לפרטים הקליקו כאן.