לאישה

ראיון מסכם של גרת הצדק טליה צימברג: "כשפניתי להידברות לא חשבתי על האפשרות שאפרסם טור"

מאז חודש תמוז ליווינו את הדרך שעשתה טליה צימברג (22) בדרכה להפוך ליהודייה, במסגרת הטור המצליח "מיומנה של גרת צדק". התרגשנו יחד איתה, הזדהינו, כאבנו ועודדנו. לאחרונה היא נפרדה מהקוראים, וסיפרה בראיון מיוחד לאתר הידברות על חייה

| כ"ד כסלו התשע"ט |
אא

במשך כחמישה חודשים שיתפה טליה צימברג את גולשי אתר הידברות במסע שעברה עד שסיימה את תהליך הגיור, והפכה רשמית ליהודייה, במסגרת הטור "מיומנה של גרת צדק". כל טור עסק בפן אחר במציאות הפרדוקסאלית והמורכבת של חייה, בלי קלישאות ועם הרבה אמת ואומץ. היא הסתכלה לכאב בעיניים וגוללה את לבטיה. מידי פעם כשפרסמה טור, קיבלה תגובות שהאירו והעצימו אותה. גם ההחלטה להיחשף לא הייתה מובנית מאליה. טליה ידעה שחשיפת שמה יחשוף את 'סיפור הכיסוי' של חייה, וייאלץ אותה להיות במפגש מתמיד עם עברה. היא הלכה עם זה עד הסוף, מחויבת לעצמה ולמה שהיא מייצגת. כשהגיעה לסוף התהליך, החליטה להיפרד מהקוראים.

למרות גילה הצעיר, טליה נשמעת מפוכחת, ממוקדת, ומודעת למשימה הלא פשוטה שלקחה על עצמה – להיות הדוברת הבלתי רשמית של גרי הצדק. ככזאת היא בוחרת להסביר לציבור הרחב, וגם למי שרק ששואל, שכדי לבער את הדעות הקדומות צריך להכיר, לדבר ולנהל דיאלוג עם האנשים שבוחרים להיכנס לתוך כבשן האש, ולשלם כל מחיר כדי לברך בברכות השחר 'ברוך שעשני יהודייה'.

היא מדברת בקלילות, רהוטה, שנונה, ויש לה לא מעט חוכמת חיים ותעוזה. כיום היא מתגוררת בגפה בהתנחלות בשומרון, עטופה בקהילה חמה ומגוננת, וגם במשפחה מאמצת. היא עובדת במשרה מלאה, לומדת לימודי קודש, הלכות ועוד. השקט היחסי והפסטורליה שמאפיינת את מקום מגוריה, מאירים בניגודיות את מסלול חייה שנע על רכבת הרים.

 

"זה מטען שאשא איתי תמיד"

בילדותה היא חיה בידיעה והבנה הברורה מאליה שהיא יהודייה. לא הייתה לא סיבה לחשוב אחרת – במשפחתה חגגו את החגים, ידעו מה זה שבת, היא למדה במוסדות לימוד יהודיים. שום דבר לא הריח אחרת. כשהגיעה לגיל 14, בתחילת גיל המרד, אמה שיתפה אותה בסוד שהוסתר מפניה: את לא יהודייה. הידיעה גרמה לטלטלה. מאז לא הפסיקה לחפש. מאז לא הפסיקה לשאול שאלות. מאז לא ויתרה לעצמה, ולא ויתרה על החיבור שתמיד הרגישה לבורא עולם. תוך זמן קצר יחסית הפכה מגיורת דתייה, ליהודייה חוזרת בתשובה, וכן - ברקורד שלה היא גרת צדק, "זה מטען שאני תמיד אשא איתי, למרות שאין לי במה להתבייש, ואני יהודייה לכל דבר ועניין", היא משתפת. טליה גדלה בדרום הארץ והתחנכה בירושלים. היא בת יחידה, ואביה נפטר כשהייתה ילדה בת חמש. היתמות מאב, והעובדה שלא היו לה אחים, יצרו לא מעט שיחות נפש עם עצמה, ועם בורא עולם, כבר מגיל קטן, "לילדים יחידים יש הרבה זמן עם עצמם, לכן הם מפתחים עולם פנימי עשיר, ויש להם דיאלוג עם השם", היא אומרת, "כשאבא שלי נפטר היה לי קשה לקבל את זה. זה טבעי. הייתי ילדה קטנה, וגם אני רציתי שאבא שלי יבוא לקחת אותי מבית הספר, כפי שאבות אחרים נהגו לקחת את חברותיי. גם אני רציתי להיות 'ילדה של אבא', אבל לא הייתי. אומנם זה ביגר וחישל אותי, אבל גם יצר לא מעט כעסים. אצרתי בתוכי לא מעט כעס, על כך שאין לי אחים, ואין לי אבא. גדלתי בתוך בדידות, למרות שאימא ניסתה לעשות הכול כדי שיהיה לי טוב, ולא ארגיש בחסר. אימא עשתה כול שביכולתי כדי ליצור לי פינה חמה, ושלא יחסר לי דבר. למרות זאת, היה לי כעס על המציאות, אבל הבנתי שאין לי את מי להאשים. זה פשוט כך. כשגדלתי והפכתי לנערה, הצלחתי לסלוח ולהתפייס עם המציאות".

 

גרה בהתנחלות, לומדת באקדמיה

כשהגיעה לכיתה ח' נחשף בפניה הסוד: "אימא סיפרה לי שאני לא יהודייה, וזה פשוט מוטט את העולם הפנימי שלי. הידיעה נפלה עליי כרעם ביום בהיר. ניסיתי להתכחש לזה. שום דבר לא הכין אותי לזה, וגם לא הייתה סיבה שאחשוד. חגגנו את כל החגים, יהדות הייתה חלק מהוויה המשפחתית שלנו. לא הייתה לי שום סיבה לחשוד. אני מודה שזאת פצצה שאי אפשר לקום ממנה בקלות, אבל אחרי שהתאוששתי מההלם - התאפסתי על עצמי, והחלטתי שלא משנה מה יקרה - אני אהיה יהודייה באופן רשמי. ממילא בתוכי תמיד הרגשתי יהודייה, לא היה לי ספק בזה בכלל".

טליה החלה לחקור, לנבור בספרים, להעמיק את הידע שלה ביהדות, אבל בבטן שלה התחוללה סערה, בתוכה תמיד קינן הסוד ששמרה. ההעמקה, והעניין שגילתה בהיסטוריה המפוארת של העם היהודי, הובילו אותה עם הזמן לחזרה בתשובה. כיום היא שומרת תורה ומצוות, ומתלבשת בצניעות. "אף אחד מחבריי לא ידע את זה. התביישתי מאוד. לא ידעתי איך הסביבה תקבל אותי, הרי כל החברות שלי היו מבית מסורתי. ניסיתי לפתוח בתהליך גיור, אבל זה היה בעייתי בגלל שהייתי קטינה. בעל כורחי הבנתי שאני צריכה להמתין בסבלנות עד שאגיע לשירות הצבאי. כשהתגייסתי הייתי בתפקיד סמב"צית. חשבתי שהגעתי לנחלה, והנה עכשיו תהיה לי גישה למערכת הגיור. מהר מאוד התבדיתי. בדרך נערמו לא מעט קשיים. כדי להתחיל בתהליך הייתי צריכה לצאת לקורס, מה שיצר לא מעט חיכוכים עם חיילות אחרות, שהתנגדו לכך שאצא. נאבקתי והצלחתי לצאת לקורס. אחר כך עברתי תפקיד, וגם שם נתקלתי בקשיים והתנגדויות שאצא להמשך הקורס".

אחרי שירותי צבאי מלא של שנתיים טליה השתחררה מהצבא, אבל לא השלימה את תהליך הגיור, "מאוד כאב שלא סיימתי אבל לא הייתה לי ברירה. הבנתי שאצטרך להשלים את התהליך באזרחות, וכך עשיתי. הייתי מאוד ממוקדת. פניתי לבית הדין, הצגתי את הסיפור שלי. באתי אליהם דתייה בכל רמ"ח איברי, והם היו בהלם מהמקרה החריג שלי. בכל זאת, לא כל יום פוגשים בחורה צעירה, דתייה שאיננה יהודייה. ביום שעברתי את הטבילה במקווה הרגשתי שנוסף לי חלק חדש לנשמה. זה היה רגע עוצמתי. אומרים שביום שגר צדק טובל - הוא הופך לבחינה של תינוק, ותפילותיו נענות. באותו היום התפללתי ובירכתי הרבה אנשים. הרגשתי תחושת התרוממות רוחנית שלא חווייתי עד לאותו הרגע, זה היה מדהים". 

אחרי הצבא ובמקביל לתהליך הגיור עברה להתגורר בהתנחלות בשומרון. כיום היא לומדת באקדמיה, עושה חונכות לילד שנמצא על הספקטרום האוטיסטי, עובדת במשרה מלאה, ולוקחת חלק בארגון 'ענפים' של הרב יגאל כהן, בו עובדת על פרויקט שמסיע למעוניינים לחזור בתשובה או להתחזק. "אני מאוד אוהבת את החיים בהתנחלות", היא משתפת, "החיים פה מעולים, יש פה שקט, אומנם חסרה לי גישה ישירה לשיעורי תורה, ואני חולמת על טיול לקברי צדיקים, אבל בסך הכול החיים פה טובים. זה גם לא כזה מפחיד כמו שזה נשמע. למעט פעם אחת ששכנה צלצלה אליי באמצע הלילה להזהיר שיש התרעה על חדירת מחבל ליישוב, לא היו פה אירועים חריגים. גם אז לא פחדתי, ולא נכנסתי ללחץ. סגרתי את החלון וחזרתי לישון. עם הזמן רכשתי לי חברות, הכרתי משפחה מאמצת, שעבורה אני כמו הבת שלהם, והם מארחים אותי שבתות. יש פה קהילה חמה, שהפנים שלה הם הפנים של עם ישראל. כשמישהי יולדת פה - כולם מתגייסות למענה, מבשלות, עוזרות עם הילדים, וממחישות מהי ערבות הדדית".

 

"גאה להיות גיורת, אבל קודם כל יהודייה"

טליה שומרת על קשר עם אמה, שדווקא דחפה אותה לעבור גיור, אבל התקשתה לקבל את חזרתה בתשובה. "אימא חששה שאני אהפוך למשהו קיצוני, שאתנתק ממנה, והיא לא תכיר אותי. עם הזמן החששות נעלמו. היא ראתה שההתחזקות עשתה לי טוב, והיא באה לקראתי בצורה מעוררת השתהות. היא קנתה לי פלטה, כך שאם אגיע בשבת - נוכל לחמם אוכל. היא נוהגת לרחוץ היטב את הירק שהיא קונה, אחרי שהסברתי לה על החשש מהימצאות תולעים, והיא תמיד דואגת שיהיה לי בבית אוכל כשר למהדרין. היא מכבדת אותי, ומכירה בדרך שלי".

אפרופו מטבח ואוכל, טליה מתפארת במעשי ידיה. "תמיד צוחקים עליי שנולדתי בטעות אשכנזייה, בגלל שכל האוכל שאני מבשלת לקוח מהמטבח הספרדי, ואני גם הולכת לפי פסיקה של ספרדים, על פי מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל. יום חמישי אצלי הוא יום בישולים לכבוד שבת קודש. אני מבשל מטבוחה, דגים מרוקאים, אוכל טריפוליטאי, אוכל פרסי – אבל כמו של פעם, עם הידיים, התבלינים והניחוחות. המטבוחה שלי נעשית מעגבניות חתוכות, ולא מקופסאות שימורים", היא צוחקת. "אני נותנת לה הרבה חום ואהבה, ומבשלת אותה היטב כמה שעות. אני מאוד אוהבת לייחד את השבת. אני אופה, עושה הפרשת חלה, מנקה את הבית, ויש לי סידור מיוחד רק לשבת. 20 דקות לפני הזמן אני מדליקה נרות שבת, וזה הזמן שלי לדבר עם השם. זאת ההתבודדות שלי, כמו שרבי נחמן מברסלב אמר, זה הצ'ט השבועי עם הקב"ה, לקראת שבת שהיא מעין עולם הבא, על אמת".

טליה לא מטייחת את האמת, אולי בגלל זה קל להתחבר אליה. אין לה פילטרים. היא אומרת את האמת שלה. למרות שהיא יהודייה לכל דבר היא מודעת לכך שבפניה ניצבים קשיים. "קשה להיות גרת צדק, זאת טלטלה, יש תחושה שיש אנשים שלא יקבלו אותי כמו שאני, שלא יראו מעבר לקטלוג של 'גיורת', וזה כואב.  ולמרות זאת, אני אומרת בגאווה שאני גיורת. זה משהו שילווה אותי כל חיי, ומהמקום שלי אני מסייעת לנשים מכל המגזרים. אני יודעת שיש נשים שנתתי להן פרספקטיבה חדשה ומרעננת על חייהן". כשאני שואלת אותה איזה מרכיב בזהותה דומיננטי יותר: גיורת או יהודייה, היא מדייקת: "לפני הכול אני יהודייה, אחר כך אני גיורת. יש הרבה שיגידו הפוך, אבל הם מתעלמים מדברי חז"ל. נתקלתי כבר ברתיעה מצד אנשים, אומנם זה המיעוט שבמיעוט, אבל זה בכל זאת העליב אותי. זה פוגע. אני באמת אוהבת את השם, חיי מלאים באהבה אליו ואני לא סוג ב', להיפך. אני מהדורה מיוחדת".

טליה הפכה לדוברת הלא רשמית של גרי הצדק, לשוב לה להשמיע את קולם של אלה שמתמודדים עם קשיים לפני ואחרי התהליך. "כשפניתי להידברות לא חשבתי על האפשרות שאפרסם טור. פניתי בגלל שחשבתי שצריך להציף את הנושא, כדי שתהיה יותר מודעות למה שעובר עלינו. אני מודה שאני נוקשה בעניין הזה, ואני ממליצה באופן חד משמעי לאנשים שרוצים לעבור גיור - תעשו את המהלך רק מתוך נקודת אמת, ואהבת להשם. התבוללות היא בהחלט אחד הדברים הקשים שעוברים עם ישראל, ולכן מי שרוצה להיכנס למועדון - שייעשה את זה רק מתוך אהבה להשם. מצד שני, למי שמתקשה לקבל גרי צדק אני אומרת: תעשו סוויץ' בחשיבה. אי אפשר לפסול אדם רק בגלל שהוא גר. בעיני זאת שנאת חינם מיותרת. בספר החסידים כתוב: 'כל שיש לו לב טוב ולוקח גיורת שיש לה לב טוב, וצנועים וגומלי חסדים ונעימים במשא ומתן, מוטב להתחתן בזרעם מלהתחתן בזרע ישראל שאין בהם אלה המידות, שהזרע של גר יהיו צדיקים וטובים'. חוץ מזה, התורה מצווה 36 פעמיים לאהוב את הגר, ולא להזיק לו".     

טליה מתכוונת לסיים את לימודיה, וב"ה להקים משפחה. מידי בוקר כשהיא אומרת את ברכות השחר, היא מדלגת על שם המלכות בברכה 'שלא עשני גויה'. "אני מברכת ברוך שעשני יהודייה, בלי שם ומלכות", היא אומרת, "אני מודה להשם על כל מה עובר עליי, וכל מה שעברתי. עברתי כברת דרך, ואני במקום הנכון והמדויק בשבילי. יש לי זכות. למי שנולד יהודי אני אומרת: 'תודה כל יום וכל שעה שנולדת ככה, זה לא מובן מאליו'".      


דרגו את המאמר - ותעזרו לקידומו בגוגל:

ממוצע 4 (88 מדרגים)
הנקראים ביותר
הידברות שופס

סט ארכיאולוגיה תנ"כית - הרב זמיר כהן

319לרכישה

מוצרים נוספים

המדריך המלא לחינוך ילדים - הרב זמיר כהן

בוסר המלאכים - ארגז כלים להורי המתבגר - הרב דן טיומקין

רזי התזונה - להתנקות, להבריא, לרזות בקלות

תיק מהודר עם ידית לטלית ותפילין

נטלה מהודרת "עיטורים"

ערכה מהודרת להבדלה

לכל המוצרים