גם אנחנו משפחה של חסד

על הדלת של משפחת לוי, בדיוק מתחת לשלט שם המשפחה,  מוצב לו שלט אחר, שלט נוסף. שלט האומר: גמ"ח חלות ולחם!

כל הרואה את השלט שואל את עצמו: מה פשר השם הנוסף? למה הכוונה? מהו גמ"ח של לחם?

בני הבית יודעים לספר לכם שהשלט הזה שעל הדלת הוא זה שגורם להם להיות משפחה שמחה יותר, ומלוכדת. איך?

ברגע שמשפחה לא רק חיה לעצמה, אלא גם חיה עבור אחרים, ברגע שמשפחה עובדת כולה יחד למען מטרה משותפת ונעלה כל כך, זה גורם לה להיות כול כולה בעד משהו שלישי, ולא להיות מפורדת לחלקים, אחד נגד השני.

המשפחה המלוכדת הזו דואגת לגמ"ח שלה. אין לה זמן לשום דבר אחר.

כל בני הבית יודעים שהגמ"ח הזה הוא הדבר החשוב ביותר בעולם, ואין לפספס אותו.

יש להם מקפיא מיוחד לצורך הגמ"ח. יש להם במקפיא ככרות לחם וחלות בכמויות גדולות במיוחד. ישנה טבלה התלויה על קיר המטבח, שבה רשום כל מה שמישהו לקח. אחד מהילדים ממונה על בדיקת הטבלה פעם בשבוע, ועל כתיבת מספר הכיכרות החסרות. אחד מהם אחראי על קניית החלות וככרות הלחם, אחד אחראי על קבלת הקהל. ילד נוסף אחראי לבדוק בכל יום שהמקפיא סגור כפי שצריך להיות, ושהחלות וככרות הלחם מתוחזקים בשקיות נקיות וחתומות.

ילד אחר אחראי על פרסום הגמ"ח. הוא מכין בכל יום מודעות, שאותן הוא תולה יחד עם אח נוסף במקומות אסטרטגיים במיוחד.

ההורים אחראים על התקציב לגמ"ח. הם מורידים בכל פעם מכספם כדי לרכוש תוצרת נוספת שנצרכת.

לאחר כל זאת, גמ"ח הלחם הוא נושא מדובר בכל שעות היום. אנשים נכנסים ויוצאים, וכל סיפור של מישהו שנצרך ללחם – הוא ספור שמעניין את כולם.

כך יוצא שכל הווי היום של משפחת לוי נשען על גמ"ח הלחם שלהם. הם כולם חותרים למען מטרה עילאית אחת, וכשחותרים למען משהו, אין זמן להיות נגד.

רוצים שילדיכם יהיו חברים טובים?

החליטו על משימה אחת משפחתית – קבוצתית.

החליטו לפתוח גמ"ח לניקיון החצר של בניינכם. למדו את ילדיכם להסתכל בכל פעם אם משהו נזרק אל האדמה ולהרימו. לשים לב אם החצר נראית מעט מלוכלכת, לקחת מטאטא ולטאטא את הלכלוך.

לכו יחד בכל ליל שבת לבית אבות הקרוב לביתכם, ושירו לאנשים שירי שבת. תכננו יחד עם הילדים את השירים, כתבו לכם רשימות, הוסיפו מדי שבוע וצאו יחד ברננה.

התקבצו וצאו כולכם יחדיו בכל יום שלישי, למשל, לבית חולים שנמצא באזורכם, קחו אתכם שקיות של דברי מתיקה לשמח את הילדים החולים. סדרו את המשלוחים במשך כל ימות השבוע, קשטו, הדביקו, הוסיפו, כתבו, ולבסוף גם הגישו.

אולי תבחרו לעשות משהו אחר. לכו לבקר בכל יום את הוריכם הקשישים, סדרו עם הילדים תורנות של יציאה לסבא ולסבתא, החליטו מי עושה מה, הפכו את הביקור הזה מדבר של חובה ושל מיאוס, למקום של תוכן וזכייה.

למדו את הילדים שזו זכייה בפייס לעשות למען האחר (וכמה שהוא קרוב יותר– כך טוב יותר).

ככל שתצליחו לחבב על ילדיכם את העשייה המורחבת הזו, ללמד אותם שלתת לאחר זו תכלית החיים, לאמן אותם בנתינה ובעשייה למען הציבור – כך תחסכו מריבות שלהם זה עם זה, וויכוחים תמידיים.

כולם חותרים למען המטרה. כולם יחד באותה הסירה.

והסירה שטה בים בבטחה, כי הרוח הנושבת היא רוח ברוכה.

אל תחמיצו את הסדנה "מנוחה, תצילי אותי!". חובה להורים שרוצים שיפורים מול הילדים ובכלל. לפרטים הקליקו כאן.