בטל רצונך

סיפרה לנו המרצה מעשה. מעשה בחכם אחד שהלך לחפש את מזלו בעולם. יום אחד הגיע ליער ופגש בארי. שאל אותו הארי: "לאן מועדות פניך?", ענה החכם: "לחפש את מזלי". השיב לו הארי: "אם תמצא את מזלך שאל היכן מזלי, כי אני חולה אנוש ולא מצאתי תרופה למזלי". המשיך החכם בנדודיו ויום אחד ישב לנוח בצל אחד העצים. פתאום שאל אותו העץ: "לאן אדוני?" "לחפש את מזלי" ענה החכם. "אם תמצא אותו" אמר העץ. "שאל אותו על מזלי הרע. מדוע איני יכול לתת פירות?" החכם המשיך לנדוד והגיע לבקתה ובה ישבה נסיכה וגם היא ביקשה ממנו "כשתמצא את מזלך, שאל אותו על מזלי. כי היה מרד בממלכה ואני נמצאת בגלות".

בסוף נדודיו הגיע החכם לסלע והיה לו ברור שזה יגלה לו את מזלו. "גלה לי את מזלי" צעק בהתרגשות. "הסלע התחיל לגלות לו את מזלה של הנסיכה ואת מזלו של העץ, והנה הוא צועק בהתרגשות: "לא, לא, אני רוצה רק את מזלי". אך הסלע המשיך לגלות לו את מזלו של הארי. והחכם צעק "אני רוצה לדעת רק את מזלי שלי!". אך שוב הסלע מגלה לו את המזל של הנסיכה, והעץ והארי.

ה'חכם' חזר על עקבותיו מיואש ופגש בנסיכה. "נו, מצאת את מזלך?" שאלה. "לא!" ענה בייאוש, "אך גילו לי את מזלך: התבטלה הגזירה, חזרי לממלכה ותהיי שם המלכה".  "תודה," אמרה הנסיכה בהתרגשות, "בוא הינשא לי ותהיה מלכי!" "לא ולא, ענה ה'חכם', "אני אמשיך לחפש את מזלי". הגיע ה'חכם' אל העץ ואמר לו: "מתחת לשורשים שלך יש מטמון המונע מהמים להגיע אליך לכן אינך יכול לתת פירות". "עזור לי בבקשה", צעק העץ "הוצא משם את המטמון כדי שאתן פירות. "אין לי זמן", אמר החכם "אלך ואחפש את מזלי".

הגיע החכם אל הארי. "נו, מצאת את מזלך?". "לא", ענה החכם, וסיפר לו את כל הקורות אותו. "אבל גילו לי את מזלך אם תאכל מוח של כסיל מיד תבריא. "ברוך השם ", צעק הארי בשמחה, "על שהזדמנת הנה!"

בת זוגתה של תמר אמרה "להרפות, להרפות מהשליטה שלנו שדברים יתנהלו דווקא כרצוננו.
זה מה שאני קוראת פה. זה כל כך נכון" אמרה תמר. "הרצון שהכול יהיה בשליטתי מסתיר לי את ההזדמנויות בחיים".

הקבוצה התכנסה בשנית. תובנות רבות הועלו, וגם שאלות לא מעטות. מה כל כך רע בלרצות להיות ממוקד במטרה? " הרפו ודעו את השם ", אמרה המנחה. "כאשר מצליחים להרפות מכל האחיזות שלנו, רק אז אפשר לדעת את השם. אפשר להתחבר להוויה האלוקית. לשמוע את קולו, את הנחייתו, לקבל את מתנותיו שפזורות בכל אירוע, בכל פגישה, בכל מבט. כאשר אני רוצה שהדברים יתנהלו כרצוני, דוחקת אני כביכול את הסייעתא דשמיא מחיי. להיות קשובות ולא אחוזות.

המשך בשבוע הבא...