מהי הסבה, ומתי שותים את היין בליל הסדר בהסבה? 5 דקות תורה ביום

א. מִצְוַת שְׁתִיַּת אַרְבַּע כּוֹסוֹת בְּלֵיל הַסֵּדֶר צְרִיכָה לְהֵעָשׂוֹת בַּ"הַסֵיבָּה". "הַסֵיבָּה" פֵרוּשָׁהּ: לְהִשָּׁעֵן עַל צַד שְׂמֹאל. יֵשׁ אֲנָשִׁים הַמַּטִּים אֶת גּוּפָם בָּאֲוִיר לְצַד שְׂמֹאל וְשׁוֹתִים - וְשׁוֹגִים הֵם! כִּי אֵין זֶה דֶרֶךְ חֵרוּת אֶלָּא דֶרֶךְ סֵבֶל. כֵּיצַד יַעֲשֶׂה? אִם יֵשׁ לוֹ כִסֵּא עִם יָדִיּוֹת - יִשָּׁעֵן עַל הַיַּדִּית הַשְּׂמָאלִית, וְטוֹב לְהַדֵּר וְלָשִׂים כָּרִית. וְאִם אֵין לַכִּסֵּא יָדִיּוֹת - יְסוֹבֵב אֶת הַכִּסֵּא בְּאֹפֶן כָּזֶה שֶׁהַמִּשְׁעֶנֶת הָאֲחוֹרִית תִּהְיֶה לְצַד שְׂמֹאלוֹ, וְיִשָּׁעֵן עָלֶיהָ. גַּם אָדָם שְׂמָאלִי - יַטֶּה לְצַד שְׂמֹאל כְּמוֹ כֻלָּם.

ב. לִּפְנֵי תְּחִלַּת הַקִּדּוּשׁ יַסְבִּיר עוֹרֵךְ הַסֵּדֶר לְכֻלָּם, שֶׁיֵּשׁ לִשְׁתּוֹת אֶת הַיַּיִן בְּהַסֵיבָּה כְּמוֹ שֶׁהִסְבַּרְנוּ, וְיַסְבִּיר לְכֻלָּם אֵיךְ לְהָסֵב. וְאָז יִשְׁאַל: מַדּוּעַ שׁוֹתִים אֶת הַיַּיִן בַּהַסֵיבָּה? וְהַתְּשׁוּבָה: מִשּׁוּם שֶׁבְּלַיְלָה זֶה אָנוּ מַרְאִים שֶׁאָנוּ בְנֵי חוֹרִין וּבְנֵי מְלָכִים, וַאֲנָשִׁים מְכֻבָּדִים שׁוֹתִים בַּהַסֵיבָּה.

ג. אַף עַל פִּי שֶׁלְּכֻלָּם יֵשׁ כּוֹסוֹת יַיִן, אֵין אוֹמְרִים יַחַד אֶת הַקִּדּוּשׁ, אֶלָּא כָל בְּנֵי הַבַּיִת צְרִיכִים לִשְׁמֹעַ אֶת הַקִּדּוּשׁ מִבָּעַל הַבַּיִת. וְאִם בָּעַל הַבַּיִת אֵינוֹ מְבַטֵּא הֵיטֵב אֶת הַמִּלִּים, יֹאמְרוּ אֶת הַקִּדּוּשׁ עִמּוֹ בְלַחַשׁ מִבְּלִי שֶׁיָּשִׂים לֵב. (שֶׁלֹּא יִפָּגַע).

ד. לְאַחַר הַקִּדּוּשׁ יוֹשְׁבִים וְשׁוֹתִים אֶת הַכּוֹס הָרִאשׁוֹנָה בַּהַסֵיבָּה. מִי שֶׁשָּׁכַח לְהָסֵב וְשָׁתָה בְלֹא הַסֵיבָּה - צָרִיךְ לַחְזֹר וְלִשְׁתּוֹת כּוֹס נוֹסֶפֶת בַּהַסֵיבָּה. אוּלָם אִשָּׁה שֶׁשָּׁכְחָה לְהָסֵב - אֵין מְחַיְּבִים אוֹתָהּ לַחְזֹר וְלִשְׁתּוֹת בַּהַסֵיבָּה.

ה. וּרְחַץ - לְאַחַר שְׁתִיַּת הַכּוֹס הָרִאשׁוֹנָה, נוֹטְלִים יָדַיִם כְּמוֹ שֶׁנּוֹטְלִים לַסְּעֻדָּה, (עִם סֵפֶל), אוּלָם לֹא מְבָרְכִים "עַל נְטִילַת יָדַיִם".

ו. לִּפְנֵי הַנְּטִילָה יִשְׁאַל עוֹרֵךְ הַסֵּדֶר אֶת הַמְּסֻבִּים "מַדּוּעַ עוֹשִׂים נְטִילָה?" וְהַתְּשׁוּבָה: כֵּיוָן שֶׁיֵּשׁ מִצְוָה לֶאֱכֹל בְּלֵיל הַסֵּדֶר כַּרְפַּס טָבוּל בְּמֵי מֶלַח, וּכְשֶׁאוֹכְלִים יֶרֶק רָטוּב בְּמַיִם צָרִיךְ לִטּוֹל יָדַיִם. רֶגַע, אֲבָל לָמָּה אוֹכְלִים כַּרְפַּס? וְלָמָּה בְּמֵי מֶלַח?... מָחָר נַסְבִּיר.

שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ - הֶחָכָם מִכָּל אָדָם - אָמַר: (מִשְׁלֵי ד', ה')

"קְנֵה חָכְמָה קְנֵה בִינָה אַל תִּשְׁכַּח וְאַל תֵּט מֵאִמְרֵי פִי" (ד')

תַּכְלִית הַתּוֹרָה וְהַחָכְמָה הִיא תְשׁוּבָה וּמַעֲשִׂים טוֹבִים. כְּלוֹמַר, צְרִיכִים לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בְּחָכְמַת הַתּוֹרָה לְצֹרֶךְ עֶזְרָה לַאֲנָשִׁים, וְגַם לְהָבִין אֶת מַצָּבָם וּלְהַגִּישׁ לָהֶם אֶת הָעֶזְרָה הַנְּכוֹנָה.

מְסֻפָּר עַל רַבִּי חַיִּים עוֹזֵר זַצַ"ל שֶׁפַּעַם צָעַד עִם תַּלְמִידוֹ בִּרְחוֹבָהּ שֶׁל עִיר. לְפֶתַע הִתְקַדֵּם לְעֶבְרָם יְהוּדִי וְשָׁאַל: "סְלִיחָה, אֵיךְ אַגִּיעַ לִרְחוֹב פְּלוֹנִי?" רַבִּי חַיִּים פָּנָה לְתַלְמִידוֹ וְהוֹרָה לוֹ שֶׁיִּקַּח אוֹתוֹ לָרְחוֹב שֶׁבִּקֵּשׁ, וְלֹא יִסְתַּפֵּק בְּהֶסְבֵּרִים. כְּשֶׁחָזַר הַתַּלְמִיד שָׁאַל אֶת הָרַב: "כְּבוֹד הָרַב, מַדּוּעַ הָיִיתִי צָרִיךְ לָלֶכֶת אִתּוֹ עַד לַמָּקוֹם עַצְמוֹ? הָיִיתִי יָכוֹל לְהַסְבִּיר לוֹ בִּמְדֻיָּק וּלְכַוֵּן אוֹתוֹ לַמָּקוֹם? לְכָל הַיּוֹתֵר, הָיָה מִתְקַדֵּם בְּדַרְכּוֹ עַל פִּי הַדְרָכָתִי, וְאַחַר כָּךְ שָׁב וְשׁוֹאֵל אֲנָשִׁים אֲחֵרִים לַמָּקוֹם הַמְּבֻקָּשׁ?" בִּמְקוֹם לְהָשִׁיב שָׁאַל אוֹתוֹ הָרַב: "אַתָּה שָׁמַעְתָּ אוֹתוֹ?" וְהַתַּלְמִיד הֵשִׁיב: "אָכֵן כֵּן" הִמְשִׁיךְ הָרַב וְשָׁאַל: "שָׂמְתָּ לֵב?" "בְּוַדַּאי!" הֵשִׁיב הַתַּלְמִיד בְּבִטָּחוֹן. אַךְ רַבִּי חַיִּים הֵנִיד בְּרֹאשׁוֹ וְאָמַר: "אַתָּה לֹא שָׂמְתָּ לֵב! אִם הָיִיתָ שָׂם לֵב הָיִיתָ מַבְחִין שֶׁהַשּׁוֹאֵל הוּא כְּבַד פֶּה וּמְגַמְגֵּם! וּמָה רָצִיתָ, שֶׁיִּהְיֶה עָלָיו לִשְׁאוֹל עֶשֶׂר פְּעָמִים נוֹסָפוֹת עַד שֶׁיַּגִּיעַ לְשָׁם?"...

זוֹהִי דֻגְמָא אַחַת מִנִּי אֲלָפִים עַד כַּמָּה גְדוֹלֵי יִשְׂרָאֵל הִקְפִּידוּ לְהִתְבּוֹנֵן עַל מַצָּבוֹ שֶׁל מִי שֶׁעוֹמֵד מוּלָם, וְעַל אַף גָּדְלָם הֶעָצוּם בַּתּוֹרָה יָדְעוּ לְהַנְמִיךְ אֶת עַצְמָם מְאֹד. "צַדִּיק כַּתָּמָר יִפְרָח", מַדּוּעַ הַצַּדִּיק נִמְשַׁל לְתָמָר? מִשּׁוּם שֶׁרוֹב עֲצֵי הַפְּרִי הֵם נְמוּכִים, וְכָל עֲצֵי הַסְּרָק הֵם גְּבוֹהִים. וְזֶה מְרַמֵּז שֶׁכַּאֲשֶׁר אָדָם נָמוּךְ וְעָנָו נִתָּן לֵהָנוֹת מִפֵּרוֹתָיו וּמֵחָכְמָתוֹ, אוּלָם אִם מִתְנַשֵּׂא הוּא לַגְּבָהִים נֶחְשָׁב הוּא כְּעֵץ סְרָק! אוּלָם, הַתָּמָר, מְשַׁלֵּב בֵּין שְׁנֵי הַדְּבָרִים: הוּא גַם גָּבוֹהַּ מְאֹד וְגַם נוֹתֵן פֵּירוֹת. עַל זֶה אָמַר שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ: קְנֵה חָכְמָה קְנֵה בִינָה - תַּעֲלֶה גָּבוֹהַּ כְּכָל שֶׁתַּחְפֹּץ, אוּלָם: אַל תִּשְׁכַּח וְאַל תֵּט מֵאִמְרֵי פִי - אַל תִּשְׁכַּח לְהֵיטִיב לַאֲחֵרִים, שֶׁזּוֹהִי תַכְלִית הַתּוֹרָה.