"אדם" עבר ברחוב, ולפתע קרא לעברו התוכי "אדם" אדם" - האם זו הוכחה שהתוכי שלו?

מעשה שהיה ביהודי ששמו "אדם" שהלך לתומו ברחוב ופתאום שמע קריאות "אדם!" "אדם!" שנקראו לעברו. היה זה תוכי שצפצף בקולו מתוך אחת החצרות. התקרב האיש והבחין כי מדובר בתוכי שלו, אשר נגנב לו לפני מספר שבועות.

פנה אדם ליהודי שהחזיק בתוכי ותבעו להשיב את הגזילה אשר גזל! "חלילה לי מלגזול ממון אחרים", אמר האיש, "שילמתי עבור התוכי טבין ותקילין. בשום אופן לא אמסרהו לך!..."

עם מי הדין? האם אכן נוכל להביא ראיה מצפצופי התוכי כי שייך הוא לאדם?

תשובה

ראשית חכמה, נחודה נא חידה:

היכן מצינו "תוכי" שעל פיו אנו מכריעים את הדין?

תשובה: שנינו במשנה במסכת סוטה (בריש פרק ו'): "מי שקינא לאשתו (שלא תיסתר עם איש פלוני), ונסתרה, אפילו שמע מעוף הפורח (שאכן היא נסתרה) - יוציא ויתן כתובה, דברי ר' אליעזר". ופירש התפארת ישראל: ששמע הבעל מעוף הנקרא "פאפאגייא" שאומר שנסתרה. והיינו תוכי השומע את דיבורי האנשים וחוזר עליהם, ואנו משערים כי את המשפטים הנאמרים על ידו הוא שמע מאדם שעמד בסמוך לו, ועל כן חייב הבעל להוציא את אשתו...

ברם, בנוגע לנידון דידן אמר מו"ר שנדרש לשאלה זו, כי עדיין אין בידינו ראיה מוכחת כי אכן התוכי הגיע לידי המחזיק בו בדרך גניבה, שהרי יתכן שאכן קנהו במיטב כספו מאת אדם אחר שקנה אותו מ"אדם". ולפיכך מספק לא ניתן להוציא את הממון מיד המחזיק בו, שכלל גדול לימדונו רבותינו: "המוציא מחבירו עליו הראיה", כאמור לעיל.

אף על פי כן, אם טוען אדם טענת ברי שלא מכר את התוכי, אלא ברור לו שגנבו זה המחזיק - רשאי להשביעו ב'שבועת היסת' שלא גנבו ממנו.  

לרכישת ספרי "והערב נא" הקליקו כאן.