הבטיח לחבירו שאם יתפלל לזכייתו בהגרלה, יתן לו מעשר

בחודש טבת תשס"ז התקיימה הגרלה שהזכייה הראשונה בה היתה על סך 50 מליון ש"ח. והנה, פנה שמעון אל חבירו ראובן התלמיד חכם, בבקשה שיתפלל עליו שהוא יהיה הזוכה המאושר בהגרלה, והוסיף להתחייב: "אם אזכה מבטיחני לך 'כספי מעשר' - דהיינו עשירית מן הזכייה"!

כשנתפרסמו התוצאות נתברר כי 5 איש זכו, והתחלקו ב- 50 מליון ש"ח. אחד מהזוכים היה לא אחר מאשר... שמעון!

אלא שכעת סרב ליתן לחבירו את המעשר, וטענתו עמו: הלא כל התנאי שאתן לו מעשר היה רק על דעת כך שאזכה בזכייה כולה, אבל לא כשזכיתי רק בחלק ('קטן') ממנה. והוסיף להביא ראיה לכך, שהרי כל שבוע מתקיימת הגרלה על 5 מליון ש"ח, ולא ביקש מעולם מחבירו התלמיד חכם שיתפלל לזכייתו, ורק עכשיו כשמדובר על חמישים מליון ביקש את תפילתו!! ר' ראובן טען לעומתו, כי מחוייב הוא על פי דין לחלק לו את המעשר מכל סכום שבו זכה, שהרי כך סוכם ביניהם, ואכן העתיר בעדו ולבסוף זכה.

עם מי הדין?

תשובה

מו"ר הגאון רבי יצחק זילברשטיין שליט"א הציע שאלה זו בפני מרן הגאון רבי יוסף שלום אלישיב שליט"א, והשיב מרן, כי הדבר פשוט וברור שאם היה יודע שמעון שעקב תפילת התלמיד חכם יזכה במליון ש"ח - גם אז היה מסכים לתת לו את המעשר. ומה שמוכיח שעבור חמשה מליון לא היה נותן לו את המעשר, וראיה לכך שהרי כל שבוע ישנה זכייה של חמשה מליון ולא ביקש - שקר הוא דובר! ואם הוא מתעקש, שישבע שכך הם הדברים, וכל עוד לא נשבע לא נאמן לומר שעבור חמשה מליון לא היה נותן את המעשר. ומה שכל שבוע הוא לא מבקש, הוא בגלל שלא עלה על דעתו, ועכשיו (עקב ההגרלה המיוחדת שהפרס הגדול הוא 50 מליון) עלה על דעתו להתפלל, ואשר על כן חייב הוא ליתן את אשר נדר למתפלל.

לרכישת ספרי "והערב נא" הקליקו כאן.