לאיזה מחלקה עדיף לתרום, למחלקת פוריות או למחלקת עיניים?

מעשה שהיה ביהודי עשיר מופלג, שזכה לחבוק בחיקו עולל רך, לאחר תקופה ארוכה בה היה חשוך בנים.

פנה הגביר המאושר אל מורנו ורבנו שליט"א בשאלה דלהלן:

"כאות הודיה וברכה לה' יתברך, מעוניין אני לתרום חמישית מנכסיי להקמת מחלקה חדשה בבית חולים, (והמדובר בסכומי עתק). מבית החולים אליו פניתי נמסר כי נצרכים הם להקים ב' מחלקות נוספות: מחלקת עיניים משוכללת, וכמו כן בכוונתם להקים מחלקה שתסייע בהבאת ילדי ישראל לעולם.

 ועתה נפשי בשאלתי: האם כדאי לי לתרום את הממון הרב למחלקת פוריות בבית החולים או למחלקת עיניים? הרי על שניהם, גם על עיוורים וגם על ערירים, נאמר שהם חשובים כמת..."

תשובה

ראשית חכמה, הדגיש בעל ה"משנה הלכות" (חלק ט"ז סימן קי"א), כי כל שאלתנו מתייחסת לאדם שמעוניין לתרום עבור אחת משתי המחלקות: עיניים או פוריות, אלא שמתלבט איזו מהן עדיפה. אולם אם אומר סתם שרוצה ליתן סכום גדול לטיפול בחולים, או-אז עלינו להשיב לו כי חולים שיש בהם סכנה[1] קודמים לאלו שאין בהם סכנה.

ובכן, מורינו הרב העביר את השאלה למרן הגאון רבי חיים קניבסקי שליט"א, שהשיב כי מחלקת עיניים עדיפה. ונימוקו עמו: שכן בשולחן ערוך (אורח חיים, סימן תע"ג סעיף ה') מבואר שכאשר המשנה בפסחים (דף ל"ט.) מונה את מיני הירק הראויים לקיום מצות אכילת מרור בליל הסדר, הרי שראשון ראשון ברשימה קודם, ועדיף קודם לחזר אחר המין הראשון, ואם אינו מוצא מין זה, עליו לטרוח ולבקש את המין השני, וכן הלאה.

נמצינו למידים כי סדר הפרטים במשנה נקבע לפי דרגתם. וכך גם בנידון דנן, אמר הגר"ח. הנה הברייתא במסכת נדרים (דף ס"ד עמוד ב') מונה ארבעה אנשים החשובים כמת: 1) עני. 2) מצורע. 3) סומא. 4) מי שאין לו בנים. והרי לנו שהקדימו רבותינו את הסומא למי שאין לו בנים, ואם כן, מן הראוי להקים בממון מחלקת עיניים המטפלת באנשים שאיבדו את ראייתם ומשיבה טעם לחייהם.

הכח המחיה את האדם

הגאון רבי חיים שמואלביץ זצ"ל, היטיב להגדיר את חסרונם של אנשים אלו וביאר: הרי חיי האדם עלי אדמות מבוססים על נתינה לזולת והיא המעניקה לו את חיותו. ממילא, המכנה המשותף לארבעה אלו הנחשבים כמתים שמנתה הגמרא, הוא העדר כח הנתינה וההענקה, שבלעדיהם הם חשים כחסרי חיים. העני - הרי אין לו דבר לתת. המצורע - הרי הוא בדד יושב מחוץ למחנה, ובשל היותו מובדל מן הבריות אין לו למי לתת. הסומא - אינו רואה את החסר לזולתו כדי שיוכל להעניק לו, וכל שכן מי שאין לו בנים אשר בדרך כלל ובאופן טבעי הם הזוכים העיקריים להענקת האדם.

לרכישת ספרי "והערב נא" הקליקו כאן.