הרב יצחק זילברשטיין
עלה למונית עם נערים "עושי חסד" - ולבסוף ברחו
הגיעו הארבעה ליעדם, וכאן אירע דבר מזעזע. שלשת החברים הזדרזו לצאת מהרכב, וברחו מהמקום במהירות עד שנעלמו עקבותיהם
- הרב ארז חזני / והערב נא
- י"ח אדר התשע"ה
מעשה שהיה כך היה בבחור שעמד והמתין ל'טרמפ' ביציאה מירושלים. שלשה בחורים שעמדו בסמוך אליו עצרו מונית, ולאחר שהתיישבו ועמדו לצאת לדרכם, פנו אליו דרך החלון ושאלוהו: "צדיק, להיכן אתה צריך להגיע?", "לתל אביב" השיב הבחור. "נוסעים אנחנו אל המקום - בא ותעלה עמנו!". "תודה רבה", אמר הבחור, "אבל אין לי אפילו פרוטה לפורטה". השיבו הבחורים בחיוך: "וכי חשבת שניטול ממך כסף? חלילה לנו! התכוונו לעשות עמך חסד". הבחור הודה לבעלי החסד מקרב לב, ונכנס למונית.
הגיעו הארבעה ליעדם, וכאן אירע דבר מזעזע. שלשת החברים הזדרזו לצאת מהרכב, וברחו מהמקום במהירות עד שנעלמו עקבותיהם. כעת נותר הבחור התמים יחד עם נהג-המונית, והלה דרש: "יקירי ואהובי, צר לי, אך מאחר ונותרת לבדך, עליך לשאת בתשלום הנסיעה כולה!..." הבחור טען לעומתו: "הלא בסך הכל 'עליתי על טרמפ'. כפי שנוכחת לראות, לא היתה לי כל כוונה לשכור את המונית, וחשבתי שעושים עמי הרמאים טובה"...
עם מי הדין?
תשובה
במסכת כתובות (דף ל"ד עמוד ב') נאמר: "בנים שהניח להן אביהן פרה שאולה, כסבורין (אם טעו הבנים וחשבו כי הפרה) של אביהם היא וטבחוה (שחטוה) ואכלוה - משלמין לבעלים דמי בשר בזול" - דהיינו שני שליש משווי בשר הנמכר בשוק. הבנים אינם חייבים לשלם את המחיר המלא של הבשר, היות ואילו היו יודעים כי יצטרכו לשלם עבור הבשר יתכן שלא היו אוכלים אותו. אולם, מכיון שבדרך כלל אפילו אנשים שאינם קונים בשר במחירו המלא, משום שזה יקר מדי עבורם, קונים הם אותו אם מזדמן להם לקנותו בשני שליש ממחיר השוק, ויש להניח שגם בנים אלו היו עושים כן, לפיכך עליהם לשלם תמורת ההנאה מהבשר.
ולכאורה נצטרך לומר אף בנוגע לנידון דנן, שישלם הבחור שני שליש ממחיר הנסיעה.
ברם, אמר מו"ר שליט"א כי למעשה לא ישלם הבחור ולא כלום, שהרי ראינו כי מעוניין היה לעצור טרמפ מכיון שלא היה לו ממון, ולא היה חפץ כלל בנסיעה בשכר, אלא בנסיעה ללא תשלום שהיתה מצויה לו, ואף הנהג נוכח לדעת זאת, שהרי שמע את הדו-שיח בין הנערים[1]. והפטיר הרב: אולם, אילו אירע המקרה לקראת כניסת שבת, מסתבר שיצטרך הבחור לשלם את מקצת הסכום, שהרי קיימת אומדנא ברורה שאכן רוצה בנסיעה זו, שהרי בשעת הדחק שכזו, גם אדם חסר-אמצעים מעוניין בנסיעה בתשלום מופחת[2].
[1] ויעויין ברמ"א בחו"מ סי' רמ"ו סעיף י"ז, שכתב כי האומר לחבירו בא ואכול עמי, ולאחר הסעודה דרש בעל הבית מאורחו שישלם לו עבור מה שאכל, הדין הוא שחייב לשלם לו, שכן נהנה ממנו. אולם כתב הש"ך (ס"ק י"א), שאילו היה לאותו אורח מקום אחר בו יכל לאכול בחינם, פטור האורח בשבועת היסת שדעתו היתה לאכול בחינם.
[2] ובשולי הדברים, למותר לציין, כי רבותינו גדולי הדור כבר אסרו את עצירת הטרמפים, מחמת החששות מאינשי דלא מעלי הנמצאים ברכב, שמיעת וראיית דברים אסורים, וכמו כן מפני סכנת ישמעאלים (גם כאשר לפי ראות עיני הבחור ברור לו שהמה יהודים, שכן ידוע שפעמים רבות הטעו בזה). נמצא איפוא כי שתיים רעות יש בזה: סכנה רוחנית וגשמית! (כמבואר בספר מנוחת אמת לגר"מ גרוס שליט"א).
לרכישת ספרי "והערב נא" הקליקו כאן.