לאכול עם הקליפה

המלפפון הוא ירק מוכר ובסיסי בארצנו החמה. הוא שייך למשפחת הדלועים (ביחד עם הדלעות למיניהן, הדלוריות והקישואים), והוא אוהב אקלים חם, כך שבקיץ הוא גדל בכיף.

ברפואה הסינית נחשב המלפפון לירק מקרר העוזר לנקות את הגוף מרעלים, לתת שתן ולהרוות את הצמא. כמו כן הוא נחשב לירק מתוק, מה שעוזר לאיברים הממונים על כל נושא עיכול והטמעת המזון והנוזלים בגוף. הוא עשיר מאוד במים (מאיכות טובה, כי הצמחים מטהרים לעצמם את המים), יש בו סידן ואשלגן וכן בטא קרוטן, ויטמין C ומעט ויטמיני B.

הרבה אנשים נוהגים לקלף את המלפפון, אבל אין בזה ממש צורך. ובכלל, כדאי לאכול ירקות ופירות עם הקליפה ככל הניתן, משום שהיא מוסיפה סיבים תזונתיים למזון, מאטה את שחרור הסוכר מהמזון לדם (מה שחיוני ביותר לסובלים מבעיות של סוכר כמו סכרת, קנדידה ופטריות, התמכרויות לסוכר וכו) ובנוסף מגינה על הוויטמינים המצויים ממש בצמוד לקליפה - בעיקר הוויטמינים האנטי-אוקסידנטים. רוב האנשים שמקלפים פירות וירקות עושים זאת בגלל הריסוסים, אנו חיים בתקופה הרבה יותר מתוחכמת שבה חומרי ההדברה מגיעים ישירות במי ההשקיה.

אפשר לאכול מלפפון כמו שהוא, שלם, כחלק מהארוחה, וגם כנשנוש בין ארוחות. אפשר לטבול רצועות מלפפון בטחינה, חומוס, פסטו, גבינה ומטבלים שונים. אפשר לתת לילדים כחטיף או במקום שתייה (יש בו הרבה מים), אפשר לשלבו בסלטים, ברטבים, במרקים קרים על בסיס יוגורט, ואפשר גם להחמיצו.