מה אומרים קולות המתלבטים? ניתוח סקרים

הסקרים שהובילו עד כה התמקדו בשאלה למי תצביע כמובן. אך מה עם קולות המתלבטים? כיצד הם ישפיעו על מערכת הבחירות? אנו נמצאים שלושה שבועות לפני הבחירות לשנת 2015, וכמעט רבע מהמצביעים אינם יודעים בוודאות מוחלטת לאיזו מפלגה יתנו את קולם. סטלה קריוף, מנכ"לית   TNS ישראל המבצעת סקרים, אומרת כי מדובר בכ- 25% שנחשבים לאגוז קשה במיוחד לפיצוח. "בדרך כלל אנחנו מצליחים לפצח מחצית מהם באופן ישיר, ואת המחצית הנוספת באופן עקיף", היא אומרת. "יכול להיות שחלקם לא ילכו להצביע. בסך הכול הנתון הזה יציב – 14%-12% לא יודעים בכלל למי יצביעו. בניכוי אלה שלא ילכו להצביע, מדובר ב-12-10 מנדטים".

קלפי (צילום: פלאש 90)

כמו בכל סקר שמתקיים בתקופות אלו, הנתונים כמובן משתנים ויכולים להיות אחרים לחלוטין בעוד שבוע וכן בעוד שבועיים.

מנתוני TNS עולה כי מספר המתלבטים זהה למספר המתלבטים בבחירות 2013. לפי ניתוח ארבע מערכות בחירות אחרונות, אומרת קריוף כי מרבית המתלבטים הם אנשים ממעמד סוציו-אקונומי בינוני ונמוך, הכנסתם ממוצעת ומטה – ופוליטיקה אינה בראש סדר העדיפויות שלהם. מבחינה סטטיסטית, ישנן יותר נשים מתלבטות מאשר גברים, ורוב המתלבטים נמצאים במרכז המפה הפוליטית עם נטיות ימין.

במערכת הבחירות הנוכחית, "אלה שעזבו את הליכוד וישראל ביתנו מתלבטים בין הליכוד לבית היהודי. אין מעברים בין גוש הימין לגוש השמאל, אין התלבטות בין ביבי לבוז'י", אומרת קריוף. "יש בתוך הגושים תזוזה, עם פזילה למרכז. הזליגה היא בין מרכז-ימין לימין, ובין מרכז-שמאל לשמאל".

במהלך הסקרים האחרונים הפליאו המפלגות הגדולות את כוחן, והאחרות צנחו. כעת המגמה משתנה. אנשים פחות פוחדים להצביע שוב לבנט או ללפיד, וגם לכחלון. כולם מתחזקים לאחרונה בסקרים.

נתון מעניין נוגע למגזר הערבי, שנאבק להוציא מצביעים מהבית בתקווה להגיע ליעד של 15 מנדטים כפי שקיוו כגוש מאוחד, מהסקרים של קריוף עולה כי גיבוש הרשימה המשותפת לא גורם בהכרח ליותר תומכים של המפלגה להצהיר שילכו להצביע.