אח בכור וצעיר שמתווכחים מי יתרום את הכליה לאביהם

מעשה שהיה באדם שזקוק היה באופן דחוף להשתלת כליה.

שני בניו, ראובן הבכור ושמעון הצעיר, חפצים היו מאד לזכות במצות נתינת הכליה לאביהם.

ראובן טען: הרי נאמר בתורה כַּבֵּד אֶת אָבִיךָ וְאֶת אִמֶּךָ (שמות כ', י"א), ודרשו חז"ל במסכת כתובות (דף ק"ג ע"א) "ואת אביך" - לרבות אחיך הגדול, ואם כן, לי משפט הבכורה, ואתה שמעון חייב בכבודי, ולפיכך עליך למלאת את רצוני ולאפשר לי לתרום את הכליה!

לעומתו טען האח הצעיר, כי אינו מוכן לוותר על המצוה היקרה, משום שבנוגע למצוות, אינו מחוייב בכבוד אחיו הגדול, ולכן תבע להטיל גורל בין שניהם!

 עם מי הדין?

תשובה

מו"ר הגאון רבי יצחק זילברשטיין שליט"א, ציין לנאמר ב"שערי תשובה" (או"ח סימן תפ"ב): אם בעסקי הגופות נאמר "חייך קודמים לחיי חברך" (כמבואר במסכת בבא מציעא דף ס"א), בעסקי נפשות על אחת כמה וכמה... וכל אדם נצטווה להשלים את נפשו ולזכות במצוות.

 ועוד כתב ה"שערי תשובה" (או"ח סימן תרנ"ח): מעשה בגביר אחד שרצה לקנות (במכירה פומבית) לולב לרב החסיד רבי דוד כהן. והנה, בא יהודי אחר והעלהו בדמים וזכה במצוה. העיר לו הגביר כי לא היה צריך לעשות כך, מפני כבודו של הרב החסיד ר' דוד. השיב הזוכה: "הרב החסיד גדול כבודו, אך במצוות ה', אין חולקים כבוד לרב, משום שיותר קרוב אדם אצל עצמו לעשות רצון בוראו שציווהו ה' יתברך". ושיבחוהו על כך, ע"ש.

הרי לנו שבמצוות אין חולקים כבוד, אפילו לגדול הדור, וכל שכן לאחיו הגדול. והמצוה לכבד את האח הגדול נאמרה בכל מיני כבוד, אך לא בויתור למצוות לטובתו.

 וסיים מורינו הרב: ושמענו שהובאה השאלה לפני מורי חמי, מרן הגאון רבי יוסף שלום אלישיב שליט"א, ויעץ להטיל גורל בין שני האחים.

לרכישת ספרי "והערב נא" הקליקו כאן.