מערכת יחסי ישראל-ארה"ב: מדוע אובמה שוקל מחדש סיוע ביטחוני?

מערכת היחסים השברירית בין ישראל לארה"ב ממשיכה לבעור על אש נמוכה, אבל עקבית. הסערה הנוכחית מתרחשת בעקבות נאום נתניהו בנוגע לאיראן, המתוכנן לחודש מרץ. הדמוקרטים כבר נוקטים בצעדים, ואתמול (שני) החתימו עצומה הדורשת מיושב ראש בית הנבחרים, ג'ון ביינר הרפובליקני, לדחות את הנאום המתוכנן.

לפי הטלוויזיה האמריקנית "בלומברג", בעצומה מבקשים הדמוקרטים לדחות את הנאום עד אחרי הבחירות בישראל, ועד לאחר פקיעת תאריך היעד להשגת הסכם הגרעין עם איראן.

"כחברי קונגרס התומכים בישראל, אנו חוששים מכך שאתה משתמש במנהיג זר כמכשיר פוליטי נגד הנשיא אובמה", נכתב בעצומה. בתוך כך, לאחר שסגן הנשיא ג'ו ביידן הודיע כי לא יגיע לאירוע, אמש הכריז גם הסנטור היהודי ברני סנדרס שיחרים את נאומו של נתניהו.

תחילה הודיעו בישראל שנתניהו שוקל את דבר הנאום, אך ההחלטה הסופית היא שהוא ייסע לנאום, "גם אם כמה סנטורים ייצאו מהאולם".

בתוך כך, נשאל אמש (שני) הנשיא אובמה, האם הסיוע הביטחוני לישראל אינו מגיע על חשבון מקומות אחרים בעולם שעניים ממדינת ישראל וזקוקים לכסף. הנשיא השיב ברמיזה כי יש בכוונתו לשקול מחדש הקצאת משאבים כספיים בכל הקשור לסיוע ביטחוני ''למדינות שונות''.

לדבריו, הציבור בארצות הברית משוכנע שהכסף שאותו הרוויח בעמל רב ושילם מיסים לממשל מגיע למדינות אחרות, אך הדגיש כי הקשר עם ישראל ייחודי, וכי מדובר בבת הברית הקרובה ביותר של ארצות הברית במזרח התיכון. לדבריו, סיוע החוץ הוא כלי בטחוני, ולא משמש צדקה.

"החובה הראשונה שלי היא לדאוג לביטחון בשעה שישנם כאלו שעוסקים בפרוטוקול או בפוליטיקה", אמר גם נתניהו. "ההסכם שהולך ומתגבש עם איראן הוא רע וכראש הממשלה חובתי לעשות הכל כדי למנוע הסכם מסוכן כזה. אני נחוש לנסוע לוושינגטון", הוסיף.