הרב יצחק זילברשטיין
נטל בקבוק שתיה ממקרר בית-המלון, והחליפו בבקבוק שרכש מהמכולת
מעשה באדם שהתארח בבית-מלון יוקרתי, ובחדרו היה מקרר מלא בכל טוב, אלא שמחיר כל מוצר היה יקר ביותר
- הרב ארז חזני / והערב נא
- י"ט שבט התשע"ה
מעשה באדם שהתארח בבית-מלון יוקרתי, ובחדרו היה מקרר מלא בכל טוב, אלא שמחיר כל מוצר היה יקר ביותר.
ויהי בלילה, לא עמד היהודי בפיתוי והחליט להשקיט את צימאונו בגמיעת בקבוק שתיה מהמקרר, שמחירו היה 24 שקלים!! האיש לא חשב ולוּ לרגע לשלם מחיר כה רב עבור בקבוק שתיה קטן. מה עשה? - למחרת ירד למכולת, ורכש אותו בקבוק בדיוק. אלא שהפעם המחיר היה 5 שקלים בלבד! את הבקבוק הושיב במקום הבקבוק ששתה...
ויש לשאול: האם רשאי היה לנהוג כן? ואם לא, האם עליו לשלם בעד מה ששתה?
תשובה
נראה שאם ברגע שלקחו התכוון לקנותו, הרי שלקחו על פי התנאים שהעמידה הנהלת בית-המלון, ובעלי המלון אינם רוצים למכרו אלא אם כן משלמים להם מעות. ומשכך, שלם ישלם האיש את כל הסכום שהם דורשים.
ואם נטל את בקבוק השתיה, על דעת לקחתו ולא לשלם את המחיר שדורש בית המלון, הרי הוא נחשב לגזלן, כיון שברור כי בית-מלון אינו מרשה ליטול בקבוקים, על דעת שיחזירו בקבוק אחר. ואף שגזלן יכול לומר לבעליו "הרי שלך לפניך"[1], היינו דוקא כאשר החפץ בעין - עומד לפנינו כמות שהוא, אבל אם החפץ אינו בעין, כגון שגנב חמץ ועבר עליו הפסח, והחמץ נאבד, אינו יכול להביא לו חמץ אחר שעבר עליו הפסח[2].
כמו כן, בבית-מלון שווה הבקבוק פי כמה וכמה, מחמת שנוסף על עצם הבקבוק מוכר המלון את ה'שירות', התחזוקה וכו', ונמצא שאין התשלום עבור המוצר גרידא, אלא גורמים נוספים כלולים בו, וכשמחזיר תחתיו בקבוק אינו משלם עבור שירותי המלון[3].
לסיכום: האיש שנטל את הבקבוק ממקרר בית המלון, צריך לשלם את מחירו המלא, ואינו רשאי להניח תחתיו בקבוק אחר.
[1] כדברי השולחן ערוך (חושן משפט סימן שס"ג ס"א): "אם גזל בהמות וכחשו כחש שאפשר לחזור, או שגזל עבדים והזקינו, או שגזל מטבע ונפסל במדינה זו והרי הוא יוצא במדינה אחרת, או שגזל פירות והרקיבו מקצתם, או תרומה ונטמאה, או שגזל חמץ ועבר עליו הפסח, או בהמה ונעבדה בה עבירה או נפסלה מליקרב, או שהיתה יוצאת ליסקל, אומר לו: הרי שלך לפניך, ומחזיר אותה בעצמה".
[2] כמבואר בהמשך דברי השולחן ערוך (בס"ב): "במה דברים אמורים? בשהחזיר הגזילה. אבל אם נשרפה הגזילה או אבדה אחר שנאסרה בהנאה - חייב להחזיר לו דמיה כשעת הגזילה".
[3] ואם תאמר: הרי יכול הגזלן לומר לבעל המלון 'אתה יכול למוכרו, ותקבל את המחיר שאתה מבקש'! - אין זו טענה, מהטעמים הבאים:
א. הרי עבור שירותי פועלי המלון צריך לשלם, כאמור לעיל.
ב. היות ושווי המוצר מתייקר בהיכנסו למקרר בית-המלון, יכול בעל המלון לומר שאינו מוכן שיכניסו למקרר שלו חפצים, אלא דורש את התשלום המלא בעד הבקבוק.
ג. כתב הרמ"א בשם הרא"ש (חו"מ סימן ד"ש ס"ה) כי המזיק את חבירו חבית יין ביום השוק, אינו יכול להחזיר לו חבית יין ביום השוק אחר, שהרי יכול לטעון הניזק: יש לי עכשיו מספיק חביות יין, ואיני צריך עכשיו לחבית. וכך גם בשאלתנו, יכול בעל המלון לטעון יש לי מספיק בקבוקים, ואיני צריך לשלך!
לרכישת ספרי "והערב נא" הקליקו כאן.