5 דקות תורה ביום: הלכות השייכות לאמירת פסוקי דזמרה

א. כְּשֵׁם שֶׁכַּאֲשֶׁר אָדָם אֹכֶל פְּרִי עָלָיו לְבָרֵךְ לִפְנֵי אֲכִילָתוֹ וְאַחַר אֲכִילָתוֹ - כָּךְ הַבָּא לוֹמַר פְּסוּקֵי דְּזִמְרָה צָרִיךְ לְבָרֵךְ לִפְנֵיהֶם 'בָּרוּךְ שֶׁאָמַר' וְאַחֲרֵיהֶם בִּרְכַּת 'יִשְׁתַּבַּח'.

ב. בְּבִרְכַּת יִשְׁתַּבַּח יֵשׁ שְׁלֹשָׁה עֲשַׂר שְׁבָחִים לְבוֹרֵא עוֹלָם: שִׁיר, וּשְׁבָחָה, הַלֵל וְזִמְרָה וְכוּ' וְהֵם כְּנֶגֶד שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה מִדּוֹת שֶׁל רַחֲמִים: אֵל, רַחוּם וְחַנּוּן וְכוּ'. צָרִיךְ לְאוֹמְרָם בִּנְעִימָה, כִּמְסַדֵּר שִׁבְחוֹ שֶׁל מֶלֶךְ. לָכֵן, לֹא יֹאמְרָם בִּנְשִׁימָה אַחַת. וְטוֹב לִמְנוֹתָם בְּאֶצְבְּעוֹתָיו.

ג. אָמְרוּ חֲכָמִים: שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ תִּקֵּן אֶת תְּחִלַּת בִּרְכַּת 'יִשְׁתַּבַּח', וְרָמוּז בְּרָאשֵׁי תֵּבוֹת "יִשְׁתַּבַּח שִׁ'מְךָ לַ'עָד מַ'לְכֵּנוּ הָ'אֵל וְכוּ'". וְאֶת סוֹף הַבְּרָכָה תִּקֵּן אַבְרָהָם אָבִינוּ וְזֶה רָמוּז בְּרָאשֵׁי תֵּבוֹת "אֵ'ל הַהוֹדָאוֹת, בּ'וֹרֵא כָּל הַנְּשָׁמוֹת, רִ'בּוֹן כָּל הַמַּעֲשִׂים, הַ'בּוֹחֵר בְּשִׁירֵי זִמְרָה, מֶ'לֶךְ אֶל חַי הָעוֹלָמִים".

ד. מִי שֶׁנִּצְרַךְ לָלֶכֶת לַשֵּׁירוּתִים בְּאֶמְצַע פְּסוּקֵי דְּזִמְרָה (בֵּין 'בָּרוּךְ שֶׁאָמַר' לְ'יִשְׁתַבַּח'), כְּשֶׁיֵּצֵא - יִטּוֹל אֶת יָדָיו, אַךְ לֹא יְבָרֵךְ 'אֲשֶׁר יָצַר' אֶלָּא רַק לְאַחַר בִּרְכַּת 'יִשְׁתַּבַּח', לִפְנֵי שֶׁיַּתְחִיל 'יוֹצֵר אוֹר'. אוּלָם, אִם הוּא שַׁכְחָן, וְחוֹשֵׁשׁ שֶׁעַד שֶׁיַּגִּיעַ לְשָׁם יִשְׁכַּח מִלְּבָרֵךְ - יְבָרֵךְ מִיַּד לְאַחַר הַנְּטִילָה.

ה. אִם בְּאֶמְצַע שֶׁקּוֹרֵא פְּסוּקֵי דְּזִמְרָה אוֹ קְרִיאַת שְׁמַע רוֹאֶה תַּלְמִיד חֲכַם אוֹ זָקֵן שֶׁנִּכְנַס לְאַרְבַּע אַמּוֹתָיו - חַיָּב לְכַבְּדוֹ וְלַעֲמוֹד מִפָּנָיו, אֲפִילוּ שֶׁהוּא עוֹסֵק בִּתְפִלָּה שֶׁהִיא כְּבוֹד שָׁמַיִם. מִכָּל מָקוֹם זֶהוּ כְּבוֹדוֹ שֶׁל ה' שֶׁשּׁוֹמְעִים לְמָה שֶׁצִּוָּה בַּתּוֹרָה: "מִפְּנֵי שֵׂיבָה תָקוּם וְהָדַרְתָּ פְּנֵי זָקֵן".

ו. בְּאֶמְצַע פְּסוּקֵי דְּזִמְרָה אָסוּר לִלְמוֹד תּוֹרָה, וַאֲפִילוּ בְּהִרְהוּר הַלֵּב. אוּלָם, אִם כְּבָר סִיֵּם אֶת בִּרְכַּת יִשְׁתַּבַּח וּמְחַכֶּה לַחַזָּן - יָכוֹל לִלְמֹד תּוֹרָה בְּהִרְהוּר הַלֵּב בִּלְבַד מִבְּלִי שֶׁיּוֹצִיא בִשְׂפָתָיו. מִכָּאן לְמֵדִים כַּמָּה חָמוּר עִנְיַן הַדִּבּוּר בְּבֵית הַכְּנֶסֶת וּבִפְרָט בִּשְׁעַת הַתְּפִלָּה. וּמִי שֶׁמַּקְפִּיד לְהִמָּנַע מִכָּךְ בְּבַיִת הַכְּנֶסֶת מֻבְטָח לוֹ שֶׁיִּרְאֶה בְּרָכָה בְּחַיָּיו.

                                                                     ***

שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ - הֶחָכָם מִכָּל אָדָם - אָמַר: (מִשְׁלֵי, ג', יג')

"אַשְׁרֵי אָדָם מָצָא חָכְמָה וְאָדָם יָפִיק תְּבוּנָה" (א')

מְסֻפָּר עַל נֶכְדּוֹ שֶׁל הַחֲתַם סוֹפֵר, שֶׁהִגִּיעַ לְאַחַת הָעֲיָרוֹת שְׁלֹא הָיָה בָהּ רַב. הוּא הִתְפַּלֵּא מְאֹד כֵּיצַד יִתָּכֵן שֶׁתִּהְיֶה עִיר בְּלִי רַב? אֶת מִי שׁוֹאֲלִים שְׁאֵלוֹת בַּהֲלָכָה? מִי מַנְהִיג אֶת הַצִּבּוּר? הוּא שָׁאַל מַדּוּעַ? הַתְּשׁוּבָה שֶׁקִּבֵּל הִפְתִּיעָה אוֹתוֹ: הָאֲנָשִׁים כָּאן הֵם חֲכָמִים גְּדוֹלִים וּמְאֹד מְפֻלְפָּלִים. וְהִנֵּה, כָּל רַב שֶׁמַּגִּיעַ הָיָה דוֹרֵשׁ בְּבֵית הַכְּנֶסֶת כְּפִי שֶׁנָּהוּג בִּקְהִלּוֹת יִשְׂרָאֵל. בְּאֶמְצַע שֶׁהָיָה דוֹרֵשׁ בְּדִבְרֵי תוֹרָה הָיוּ אַנְשֵׁי הַמָּקוֹם מַתְקִיפִים אוֹתוֹ בִשְׁאֵלוֹת וְקֻשִּׁיּוֹת, מַפְרִיכִים אֶת דְּבָרָיו מִכָּל וָכֹל, וְגוֹרְמִים לוֹ שֶׁיֵּצֵא בְבֹשֶׁת פָּנִים מֵהָעֲיָרָה. הָרַב, שָׁמַע זֹאת וְנֶחְרָד! "אֵיךְ יִתָּכֵן שֶׁאֲנָשִׁים אֵלּוּ יִתְנַהֲגוּ בְכָזוֹ עַזּוּת?!" הָרַב הֶחְלִיט: "אֲנִי רוֹצֶה לִהְיוֹת רַב בַּמָּקוֹם הַזֶּה", רָאשֵׁי הַקָּהָל אָמְרוּ לוֹ: "אָנָּא, כְּבוֹד הָרַב, אַל תַּעֲשֶׂה אֶת זֶה, כְּדֵי שֶׁלֹּא תִגְרֹם בּוּשָׁה לְמִשְׁפַּחְתְּךָ הַקְּדוֹשָׁה, הָאֲנָשִׁים הָאֵלּוּ לֹא יִתְבַּיְּשׁוּ גַם מִמְּךָ, זֶה עָלוּל לְהִגָּמֵר לֹא טוֹב.." אֲבָל הָרַב בְּשֶׁלּוֹ.

וְהִנֵּה, קָבְעוּ שַׁבָּת שֶׁבָּהּ הָרַב יִדְרוֹשׁ בִּפְנֵי הַקָּהָל. כֻּלָּם הִתְאַסְּפוּ בְבֵית הַכְּנֶסֶת וְחִכּוּ לְמוֹצָא פִיו שֶׁל הָרַב. הָרַב פָּתַח וְאָמַר: לִפְנֵי שֶׁאֶמְסֹר אֶת הַדְּרָשָׁה שֶׁלִּי בְעִנְיְנֵי הֲלָכָה, בִּרְצוֹנִי לְסַפֵּר לָכֶם מַעֲשֶׂה מִסָּבִי הַ"חֲתַם סוֹפֵר" עָלָיו הַשָּׁלוֹם: בְּעִירוֹ שֶׁל סָבִי הָיָה שׁוֹחֵט אֶחָד שֶׁהָיָה מַטִּיל אֶת אֵימָתוֹ עַל הַצִּבּוּר, בִּבְדִיקוֹת שֶׁעָרְכוּ מָצְאוּ שֶׁשְּׁחִיטָתוֹ אֵינָהּ כְשֵׁרָה, סָבִי הֶחְלִיט לָקַחַת מִמֶּנּוּ אֶת הַסַּכִּין וְלֶאֱסֹר אֶת שְׁחִיטָתוֹ. הוּא קָרָא לִי, [נֶכְדּוֹ], שֶׁאֵלֵךְ אֵלָיו וַאֲבַקֵּשׁ אֶת הַסַּכִּין. אָמַרְתִּי לְסָבִי, אִישׁ זֶה אַלִּים מְאֹד, אִם אוֹמַר לוֹ כָךְ, הוּא יָכוֹל לְהַכּוֹת אוֹתִי. אָמַר לִי סָבִי: בֹּא וַאֲלַמֵּד אוֹתְךָ אֶת הַשֵּׁם הַמְּפֹרָשׁ, אִם יָבוֹא לְהַכּוֹת אוֹתְךָ, תֹּאמַר אוֹתוֹ וְהוּא יְקַבֵּל אֶת עוֹנְשׁוֹ מִיָּד!" הָרַב סִיֵּם: "רַק רָצִיתִי לְעַדְכֵּן אֶתְכֶם, שֶׁאֲנִי עֲדַיִן זוֹכֵר אֶת הַשֵּׁם הַמְּפֹרָשׁ וּמִשְׁתַּמֵּשׁ בּוֹ כְנֶגֶד אֲנָשִׁים עוֹיְנִים. עַכְשָׁו, אַתְחִיל אֶת הַדְּרָשָׁה.." כַּמּוּבָן, שֶׁאַחֲרֵי סִפּוּר כָּזֶה שָׂרַר שֶׁקֶט בָּאוּלָם, הָרַב הֻכְתַּר כְּרַב הָעִיר. אַשְׁרֵי אָדָם מָצָא חָכְמָה וְאָדָם יָפִיק תְּבוּנָה!