האם צריך לברך על מסטיק?

א. אֲפִילוּ שֶׁעַל קֻפְסַת הַ"גֶּרְבֵּר" מוֹפִיעָה תְּמוּנָה שֶׁל תִּינוֹק, וְהוּא נִמְכַּר כְּאֹכֶל לְתִינוֹקוֹת. לְאַחַר בֵּרוּר מַעֲמִיק הִתְבָּרֵר כִּי יֵשׁ לֹא מְעַט אֲנָשִׁים גְּדוֹלִים שֶׁבְּלִי שֶׁאַף אֶחָד יַרְגִּישׁ אוֹכְלִים אוֹתוֹ לַהֲנָאָתָם. אֵין בְּעָיָה הִלְכָתִית עִם זֶה, כָּל הַשְּׁאֵלָה הִיא: מָה מְבָרְכִים עַל הַ"גֶּרְבֵּר"? וּבְכֵן, לְדַעַת הָרַב עוֹבַדְיָה יוֹסֵף אִם הוּא עָשׂוּי מִפֵּרוֹת עֵץ: תַּפּוּחַ, אַגָּס וְכַדּוֹ' - בִּרְכָּתוֹ "הָעֵץ". וְאִם עָשׂוּי מִבָּנָנָה, גֶּזֶר וְכַדּוֹמֶה בִּרְכָּתוֹ "הָאֲדָמָה". אוּלָם, לְדַעַת פּוֹסְקִים רַבִּים בִּרְכָּתוֹ "שֶׁהַכֹּל".

ב. הַ"וָפְלִים" אוֹ בַּגִּרְסָה הַחֲדָשָׁה הַ"בַּפְלוֹת" הֵם פִּתְרוֹן זְמַנִּי לְאָדָם רָעֵב, כֵּיוָן שֶׁיֵּשׁ שָׁם שְׁכָבוֹת שֶׁל בָּצֵק מְאֹד אַוְרִירִי וּבֵינֵיהֶם יֵשׁ שׁוֹקוֹלָד. וְלָכֵן יֵשׁ מַחְלֹקֶת מָה בִּרְכָּתָם. הָרַב מַזּוּז סוֹבֵר שֶׁיֵּשׁ לְבָרֵךְ עֲלֵיהֶם "שֶׁהַכֹּל", אוּלָם רוֹב הַפּוֹסְקִים סוֹבְרִים שֶׁעַל וָפְלִים מְבָרְכִים "מְזוֹנוֹת". וְכֵן הֲלָכָה.

ג. לֹא יָדוּעַ מִי הִמְצִיא אֶת הַמַּסְטִיק הָרִאשׁוֹן, אַךְ מָה שֶׁבָּרוּר שֶׁעַד הַיּוֹם הַפַּטֵנְט הַזֶּה מַחֲזִיק מַעֲמָד וּמוֹסִיף לְהִתְפַּתֵּחַ. וְהַשְּׁאֵלָה: הַאִם מְבָרְכִים עַל מַסְטִיק אוֹ לֹא? וּבְכֵן, דַּעַת הָרַב מֹשֶׁה לֵוִי בְּסִפְרוֹ בִּרְכַּת ה' שֶׁאֵין לְבָרֵךְ עַל מַסְטִיק שׁוּם בְּרָכָה. מַדּוּעַ? כֵּיוָן, שֶׁהָאָדָם לֹא מַכְנִיס לְתוֹךְ מֵעָיו מְאוּמָה מֵהַמַּסְטִיק, אֶלָּא רַק בּוֹלֵעַ אֶת הָרוֹק שֶׁל עַצְמוֹ שֶׁמְּקַבֵּל טַעַם מֵהַמַּסְטִיק וְעַל כָּךְ לֹא תִּקְּנוּ בְּרָכָה. אוּלָם, דַּעַת רוֹב הַפּוֹסְקִים שֶׁגַּם עַל מַסְטִיק יֵשׁ לְבָרֵךְ "שֶׁהַכֹּל". וְכֵן הֲלָכָה.

ד. לוֹמֵד יָקָר, יִתָּכֵן שֶׁאַתָּה שׁוֹאֵל: מַדּוּעַ מְבִיאִים כָּאן כַּמָּה דֵּעוֹת? לָמָּה לֹא כּוֹתְבִים מָה צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת בְּצוּרָה בְּרוּרָה וְזֶהוּ!? וּבְכֵן, חֲשֹׁב לְרֶגַע, אִם הָיִיתָ לוֹמֵד שֶׁעַל מַסְטִיק מְבָרְכִים "שֶׁהַכֹּל". וְהָיִיתָ שׁוֹמֵעַ מֵרַב אַחֵר שֶׁלֹּא מְבָרְכִים עַל מַסְטִיק כְּלָל, הַאִם לֹא הָיִיתָ מִתְבַּלְבֵּל מְעַט? אוּלָם, מֵאַחַר וְהִרְחַבְנוּ, אַתָּה יוֹדֵעַ שֶׁיֵּשׁ דֵּעָה כָּזוֹ וְיֵשׁ לָהֶם עַל מָה לִסְמֹךְ.

* * *

שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ - הֶחָכָם מִכָּל אָדָם - אָמַר (מִשְׁלֵי, י', כג'):

"כִּשְׂחוֹק לִכְסִיל עֲשׂוֹת זִמָּה וְחָכְמָה לְאִישׁ תְּבוּנָה"

הַהֶרְגֵּל הוּא כֹּחַ אַדִּיר, הֵן לְחִיּוּב, וְהֵן לִשְׁלִילָה. מִי שֶׁמִּתְרַגֵּל לַהַנְהָגָה טוֹבָה, גַּם אִם יִהְיֶה הַדָּבָר קָשֶׁה בְיוֹתֵר הֲרֵי שֶׁבְּמֶשֶׁךְ הַזְּמַן יִתְרַגֵּל אֵלֶיהָ, וְכֵן לְהֶפֶךְ מִי שֶׁמִּתְרַגֵּל לִדְבָרִים רָעִים הַהֶרְגֵּל נַעֲשָׂה טֶבַע וּמְבִיאוֹ לְהִדַּרְדְּרוּת רוּחָנִית. וְלָכֵן, אֲנָשִׁים רַבִּים מַגִּיעִים לְמַצָּבִים שֶׁלֹא הָיוּ מַאֲמִינִים שֶׁאֵי פַּעַם יַגִּיעוּ אֲלֵיהֶם. כִּי הָאָדָם, צָרִיךְ תָּמִיד לִהְיוֹת דָּרוּךְ וּמוּכָן לַנִּסְּיוֹנוֹת שֶׁמַּעֲמִיד לוֹ הַיֵּצֶר הָרַע. וּמִי שֶׁלֹּא עוֹלֶה - הֲרֵי שֶׁהוּא בְהֶכְרֵחַ יוֹרֵד. כְּמוֹ שֶׁאָמַר אֶחָד הַחֲכָמִים עַל הָאוֹפָנַיִם, שֶׁנִּתָּן לִלְמוֹד מֵהֶם כַּמָּה דְבָרִים חֲשׁוּבִים לַחַיִּים. 1. אִם לֹא נוֹתְנִים פֶּדָלִים - לֹא מִתְקַדְּמִים. 2. כְּשֶׁעוֹצְרִים - נוֹפְלִים! 3. אִם אַתָּה מַרְגִּישׁ שֶׁ-קַל לְךָ - סִימָן שֶׁאַתָּה בִירִידָה. כָּךְ זֶה בַּחַיִּים, צָרִיךְ תָּמִיד לְהִתְאַמֵּץ וּלְתַקֵּן אֶת עַצְמֵנוּ וְדַרְכֵּנוּ. אִם נַרְגִּישׁ שֶׁ-קַל לָנוּ וְהַכֹּל הוֹלֵךְ בְּקַלּוּת, מִיָּד נִבְדֹּק אִם אֲנַחְנוּ בִירִידָה. וְזֶה כַּוָּנַת שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ: כִּשְׂחוֹק - לִכְסִיל עֲשׂוֹת זִמָּה - כְּמוֹ שֶׁהַשְּׂחוֹק בָּא לָאָדָם פִּתְאוֹם מִבְּלִי שֶׁתִּכְנֵן זֹאת, כָּךְ הַזִּמָּה שֶׁהִיא הַנְּפִילָה הַגְּדוֹלָה בְיוֹתֵר, בָּאָה לַכְּסִיל בְּלִי שֶׁיְּתַכְנֵן אוֹתָהּ. כִּי הוּא לֹא הֵבִין עַד כַּמָּה הַנִּסָּיוֹן יָכוֹל לִהְיוֹת גָּדוֹל, וְלֹא הֶחְכִּים לִהְיוֹת עָרוּךְ וּמוּכָן.

וּמִצַּד שֵׁנִי, "וְחָכְמָה לְאִישׁ תְּבוּנָה" - כַּאֲשֶׁר הָאָדָם מִתְרַגֵּל לַעֲשׂוֹת מַעֲשִׂים טוֹבִים, וְלִלְמוֹד וְלַעֲבֹד עַל מִדּוֹתָיו הֲרֵי שֶׁגַּם זֶה בָא לוֹ בְקַלּוּת. כִּי הוּא מִתְרַגֵּל לִחְיוֹת בְּצוּרָה נְכוֹנָה וְלָכֵן הוּא מַצְלִיחַ.

וּכְמוֹ שֶׁמְּסֻפָּר עַל הַבָּרוֹן רוֹטְשִׁילְד הָרִאשׁוֹן שֶׁהָיָה יְהוּדִי צַדִּיק שֶׁהִתְגּוֹרֵר בִּפְרַנְקְפוּרְט בְּבָיִת גָּדוֹל וּמְרֻוָּח. מִדֵּי פַּעַם הָיָה מְאָרֵחַ בְּבֵיתוֹ רַבָּנִים, וּבְסוֹף הָאֵרוּחַ הָיָה עוֹרֵךְ לָהֶם סִיּוּר בַּבָּיִת, וּמְבַקֵּשׁ שֶׁיִּרְאוּ הַאִם יֵשׁ מַשֶּׁהוּ שֶׁהוּא נֶגֶד הַתּוֹרָה כְדֵי שֶׁיּוּכַל לְתַקְּנוֹ. בְּהִזְדַּמְּנוּת, הִתְאָרֵחַ אֶצְלוֹ אֶחָד מִגְּדוֹלֵי יִשְׂרָאֵל, וּכְשֶׁשְּׁאָלוֹ בְסוֹף הַסִּיּוּר הַאִם הוּא רוֹאֶה מַשֶּׁהוּ נֶגֶד הַתּוֹרָה, עָנָה הָרַב: "הַכֹּל כָּאן נֶגֶד הַתּוֹרָה"!.. "הַכֵּיצָד?" תָּמַהּ הַבָּרוֹן, וְהָרַב הִסְבִּיר: כָּתוּב בַּתּוֹרָה: "וַיִּשְׁמַן יְשׁוּרוּן וַיִּבְעָט", וְאֶצְלְךָ לֹא רוֹאִים זֹאת. "וַיִּשְׁמַן יְשׁוּרוּן" רוֹאִים. אֲבָל אֵינְךָ בּוֹעֵט...