כל התכנים של פינחס הירש

אנחנו מצויים כיום בימי ספירת העומר, בהם אנו מציינים את מותם של עשרים וארבעה אלף תלמידי חכמים עצומים. ועל מה? כי הם ביזו זה את זה? חס וחלילה! הם בסך הכל לא נהגו כבוד זה בזה. זה הכל! וזה דורס ומשפיל עד אין קץ

זו בורחת לשיחת טלפון עם חברה, אחר בורח אל האייפון, זו בורחת אל הבישולים, והאחר לחדר הכושר. וכן, יש גם מי שבורח אל ה"ביטול תורה" או ה"מנחה ערבית ודף היומי"

"מה?", דוד לא האמין למה שהוא שומע. "אתה שומע מה אתה אומר? שיש לי אישה שתלטנית שלא מסוגלת ולא רוצה לשמוע את הצד של בעלה. מה היא רוצה? לדרוך עלי וזהו?"

"החרדה שלה מגירושין יכולה לרדת רק אם היא תדע שיש לצידה בעל כן, שמוכן לדבר על מה שמציק לו, ונותן לה הזדמנות לתקן ולשפר במקום לגונן עליה כל הזמן"

שטחי להביט על נתוני מסגרת כדוגמת "שתיהן רופאות", ולהסיק מכך ש"שתיהן אותו אדם", או שאם "שתיהן קפדניות ומסודרות" אז בהכרח שהן אותו האיש. זה אפילו מגוחך

פתאום הוא לא בטוח שהיא הייתה התגלמות השלימות בעולם. היו ויכוחים, היו מריבות, ודווקא בשנה האחרונה זה הפך לחריף יותר. היא לא כיבדה אותו מספיק. לא העריכה. היה לו ממש קשה

"מה הבעיה שלך?", הם אמרו לו. "ככה זה!", קבעו בנחרצות. "אתה לא צריך להבין אותה. אתה רק צריך לשתוק, לשתוק, ושוב לשתוק. רוצה שלום בית? תוותר!"

מה בדיוק עשו בני הזוג כדי לפתור את הבעיות שלהם? לא יודע. תשאלו אותם...

הוא לא מוכן להוציא מילה אחת של פירגון, כועס, מתוסכל, כל מה שאני עושה ובאה לקראתו לא מספיק

הבית המבולגן מייצר אצלכם תחושה לא נעימה, ולא דיברתם עליה! אתם יכולים לסדר את הבית עד מחר, אבל לא פתרתם כלום

אתם רואים את חיה כאשה עצמאית וחזקה. את חיים, לעומתה, אתם רואים כמי שיש להצילו מהמצב העגום בו הוא נמצא. מה אם אומר לכם כי חיים וחיה נמצאים על אותו רצף?

הנזק שנגרם מה"טיפול" הזוגי שעברנו היה כה גדול, שעד היום, כמה שנים אחרי, אנו עדיין עסוקים בתיקון העוול שהוא גרם לנו. איך נימנע מכך להבא?

היועץ שטיפל בהם פנה בייאוש להדרכה ושח את אשר על לבו: עשיתי כל אשר יכולתי, כך אמר בכאב. מה פספסתי? האם היה עלי לזהות משהו שלא זיהיתי?

שימי רצה אמנם מישהי שתאזן אותו, אך בשום אופן לא מישהי שתשנה אותו! אותו הדבר לגבי רינה. שניהם רצו לחיות עם האיזון, אבל לא להתבטל ולחוש שהם לא בסדר

האם ההבנה כי איננו אשמים וכי הטלת אשמה מיותרת, פירושה גם כי אין צורך בבקשת סליחה?

רבים חותרים להשיג בזוגיות שלמות עד כדי כך, שבשלב מסוים הם מאבדים את הטעם באותה שלימות שהם חתרו כל כך להשיגה

אני אשם? לא! אני פועל על פי הרגשתי ותחושתי, ואני אדם עם חסרונות. פנה ליוצרי שעשאני... אני יכול לשפר? ודאי! אני יכול להבין מה מציק לזולת ולי, ולפעול בתיאום כך ששנינו נצא מרוצים

דוד לא קיבל תמיכה מעולם, ולא בגלל שיעל לא מסוגלת. פשוט בגלל שהיא המסכנה הנצחית. ולא רק שהיא מסכנה נצחית, אלא גם דוד הוא החזק הנצחי. ואיך אפשר לדרוש ממסכן לתמוך בחזק?

אנו חשים כי אם נאמר משהו או נבטא תחושה נעימה פחות שקיימת בנו כלפי השני, אנו בעצם "הורסים", ולכן אנו הופכים באותם רגעים לאנשים "נאצלים", ובולעים עוד ועוד תחושות ורצונות

אם אנו יודעים כי "זו המציאות", והתנהגותו של האחר צפויה מראש ולא ניתן לשנותה, מדוע זה מרגיז כל כך כאשר זה קורה בפועל?