מילים יכולות להרוג. באמת. על אלימות מילולית

לאחרונה עולה יותר ויותר נושא האלימות במשפחה. משיאים משואות בשם ההזדהות עם החלשות, מענישים בבתי משפט אנשים שאיבדו שליטה על עצמם, ובכלל, דואגים להבהיר לנו כמה הרמת יד היא אסון, ולא רק היא. כל אקט של שתלטנות זוכה לטיפול או התרעות ולצערנו ישנם גם מקרים המסתיימים בטרגדיה של ממש.

נכון, הכל נכון וטוב. אך ישנה מתחת לפני הקרקע התרחשות שהולכת ותופסת משכן בבתינו פנימה, כן, גם בציבור שומרי התורה והמסורת, כאשר עליה אין איש מדבר ואין מי שיעזור.

האלימות המילולית!

בבקשה, תהיו איתי לרגע סלחנים ובלתי שיפוטיים, והואילו להקשיב לתוכנן של השורות הבאות ללא התקוממות יתר.

בואו ניקח אדם שאיבד שליטה ונהג באלימות כלפי זוגתו. נניח שנקרא לו קובי. כעת, בואו ננסה לא לשפוט אותו לשבט או לחסד על התנהגותו המחפירה, אלא אך ננסה להבין מה עבר עליו ומה הוביל אותו לנהוג כפי שנהג.

קובי הוא אדם נורמטיבי לחלוטין. הוא עובד בעבודה מסודרת, אבא נפלא לילדיו, הוא אפילו מנומס עם גינוני כבוד, ולא פעם אשתו מקבלת מחמאות עד כמה זכתה בבעל נפלא ואינטליגנט.

אך משהו לא טוב מתרחש אצלו מול אשתו בבית פנימה. קובי לא יודע לזהות מהו אותו הדבר. הוא רק יודע שמהרגע בו הוא נכנס אל ביתו משהו בו הופך לכועס, עצבני, דרוך ובעיקר מתקומם.

- "תוריד את הזבל".

- "אפשר לומר בבקשה".

- "אה, שכחתי שהוד מעלתו הגיע. אתה אומר לי בבקשה על זה שעמדתי היום שעתיים על הרגליים כדי שתאכל משהו בשרי לצהריים?".

- "צודקת, סליחה".

- "מה צודקת? אתה מתנהג כמו בהמה. אין לך הערכה לנשים. אתה גבר אטום שלא יודע להעריך ולכבד".

וכאן באות מילים נוראיות כמו "טיפש, עלוב, מטומטם" ועוד כיד הדמיון הטובה עליכם.

הכל בשם העליבות של ה"צד החלש", זה שהגברים האטומים דורסים אותו. זה שאסור לו לוותר ועליו לעמוד על שלו, כי אם לא, הוא ייעלם מהמפה ויחזור חס ושלום שנות דור לאחור אל המטבח והניקיונות, ואסור לו להיות שם! "הצד החלש" כבר לא חלש! הוא היום הצד המפרנס העיקרי. הוא היום מוברג היטב בהייטק ובשליטה על מערכות החיים כאן.

היא תוכיח לו כמה היא חזקה!

היא תשפיל אותו!

היא לא תיתן לו הזדמנות לענות!

היא תהיה עסוקה בהשבת הכבוד העצמי שלה ושל כל הנשים חברותיה ואלו שהשיאו משואה!

היא לא תצא פראיירית!

* * *

שוב, בואו לא נצדיק אף צד, ונא לא להתקומם!

מניסיוני, פעמים רבות הצד המבזה והמשפיל הוא דווקא הגבר, שמתקומם על משהו ומרגיש מושפל, ועולה בו הצורך לחבוט ולבעוט עד כדי השפלה ודריסה.

כל מה שתגידו נכון, וכל מה שתחשבו הוא צודק. אך האם לעולם לא נצא מדפוס הפעולה האלים שלנו?

אלימות היא לאו דווקא פיזית. להיפך, מטרתה של האלימות הפיזית היא להשפיל ולדרוך נפשית.

כאשר ערבי סוטר לבחור ישיבה ברכבת הקלה בירושלים, הוא לא מתכוון לתת סטירה. הוא מתכוון להשפיל נפשית. לדרוך, לדרוס.

אם אנו מצליחים לדרוך על זה שמולנו גם ללא סטירה פיזית, הרי שאנחנו אלימים!

מילים יכולות להרוג – זו לא סיסמה חלולה. זו אמת לאמיתה!

כעת, בואו ננסה לרגע להעלות שלב ברמת הקושי המחשבתי שלנו.

האם אלימות מילולית יכולה להיות גם ללא מילים בוטות?

האם אלימות מילולית יכולה להיות גם בשפת גוף מזלזלת?

התשובה היא חד משמעית – כן!

אנשים מתגרשים לאחר עשרות שנות נישואין כשהם כואבים, פצועים ומושפלים, ללא מילה בוטה אחת שנכחה במערכת הזוגית שלהם.

אנשים נפצעים מעיקום אף, מחוסר התייחסות, מחוסר כבוד והקשבה הדדית.

זה דורך עליהם ופוצע אותם יום יום. כאשר מולך עומד/ת בן/בת זוג שמזכיר/ה לך כמה אתה לא שווה, כמה את/ה לא מוצלח/ת ועליך להתאמץ מאוד בשביל לשנות את עצמך בכדי שתהיה "שווה משהו", זה פוצע.

אנחנו מצויים כיום בימי ספירת העומר, בהם אנו מציינים את מותם של עשרים וארבעה אלף!!! תלמידי חכמים עצומים, תלמידיו של רבי עקיבא. נסו לדמיין את האיש הכי צדיק שאתם מכירים בדורנו אנו. כעת תכפילו את הרמה הרוחנית והצדקות מיליוני פעמים - כך היה שווה כל אחד מאותם נפטרים תלמידי ר' עקיבא התנא האלוקי!

ועל מה? כי הם ביזו זה את זה? הם אמרו זה לזה "טיפש"? חס וחלילה!

הם בסך הכל לא נהגו כבוד זה בזה. זה הכל!

וזה דורס ומשפיל עד אין קץ. הקב"ה הרג את כולם. לא, זה לא מצדיק אלימות, אבל זה מה שהקב"ה עשה כדי לחנך אותנו.

אז מה עושים?

אשתי מעליבה אותי / בעלי מזלזל בי ללא הרף. מה אנחנו יכולים לעשות בכדי לעצור את מעגל ההשפלה, ולקבל יותר כבוד והערכה?

אז קודם כל, ננסה לדבר על כך. לא להילחם, אלא לדבר!

ספרו על עצמכם. אמרו לצד המשפיל: היי, שים לב שאני חלש/ה. אני אוהב/ת ומעריכ/ה אותך, וכואב לי מאוד שאני חש/ה ככה לא מכובד/ת ולא מוערכ/ת.

גלו את הצד החלש שלכם.

נסו להבין את החולשה של הצד הפוגע.

אדם מתקומם ופוגע כי בוער בו משהו פנימי שלא מקבל מענה. במקום להילחם עם האקט של הזלזול, נסו להבין מה כואב לו. מדוע למען השם אדם נפלא כמו זה שהתחתנתי איתו הפך לפתע לקיפוד עוקצני, מזלזל ומשפיל? אולי דרכתי עליו בטעות? אולי אם אגלה בפניו את חולשתי, יוכל גם הוא לשפוך את אשר על לבו?

נסו לשמוע את המצוקה שעומדת מאחורי המסכה של החזק המשפיל, זה שלא צריך אתכם בחייו ואתם עליו, כביכול, רק מעמסה מיותרת. הבינו, אדם לא פוגע כאשר הוא רגוע ומקבל את צרכיו.

וכן, מותר לפנות גם לייעוץ. אך לפני כן מותר לכם וחובה עליכם גם להיות אנושיים, קשובים, לקחת אחריות ולעצור את מעגל האלימות במשפחה.

אתם אולי לעולם לא תהיו מקרה טראגי שייכתבו עליו בעיתון, בעז"ה. אבל חס ושלום אתם בסיכון להיות מקרה טראגי שייחרט על לוח לבכם.

אתם אולי לא תתגרשו לעולם, והילדים יחוו אבא ואמא נפלאים ותצליחו להסתיר מהם את הזוועה שמתחוללת בקרבכם, אך רגשית אתם לא תאהבו. וזו בעיני טרגדיה לא פחותה.

היו אמיצים לאהוב, היו אמיצים להסיר את מסיכת ההתקפה. הצילו את לבכם הדווי והשסוע. הצילו את אנושיותכם, שבעת סופה וסער הלכה לה קצת לאיבוד.

אהבו את הרוך, השלווה והאמת.

בהצלחה!

פינחס הירש הוא יועץ זוגי M.F.Cpini41133@gmail.com