כל התכנים של ענבל אלחייאני

רק בכי כזה, שבא ממקום פנימי עמוק וכואב, בלי הסברים, מתוך תחושה של ביטול, של אי שימוש בשכל, מתוך תחושה שאני לא מבין כלום – רק בכי כזה יכול להביא לשינוי המיוחל

למה אנחנו נתקלים בחיינו באנשים שלא נעים לנו איתם, שמקשים עלינו את ההתנהלות? זה הכל, בעצם, בשבילנו

שינוי מוגדר כיציאה ממצב תודעתי אחד לאחר. שינוי אינו מתבטא בפעולה חיצונית או טכנית גרידא, אלא הוא פועל יוצא של שינוי וסידור מחדש של תבניות מחשבתיות שפעלתי לאורן עד כה

כאשר המחשבה הקודמת לפעולה איננה בהכרח אמיתית וזכה, זה ישפיע במידה זו או אחרת על אופן הביצוע שלה וכן על הרגשתי שתבוא מיד לאחריה

כאשר אדם מבין ומפנים שהוא מקל, זה מקל עליו את התנהלותו כאן למטה, את היחס שלו ואת יכולת ההתמודדות שלו אל מול משברים הפוקדים אותו

הפרפקציוניזם הוא למעשה דרישה פנימית שלי מעצמי להישגיות ולמושלמות גבוהה, לעיתים הרבה יותר מיכולותי ומכוחותי. שורשה נעוץ במחשבה הסמויה שלי אודות עצמי שאני חלש

איך נלמד להסיר את המסכות של הסובבים אותנו, וכיצד "עד דלא ידע" יכול להשפיע על השנה כולה?

איך אתם מגיבים כשאתם מקבלים מחמאה? שלוש תגובת טיפוסיות, ומה הן אומרות עליכם

האדם הפגוע למעשה כועס על גורם הכעס, מאחר שהוא הצליח לעורר בו תחושות של אפס, של לא שווה או לא יוצלח

ברור שהוא צריך להשתנות, הוא מתנהג לא יפה! האמנם? אם נישאר בפוזיציה הממקדת את מבטנו רק בהתנהגות האחר, הרי שהחמצנו כאן כל אפשרות לשינוי

אם הזנתי את המפה שלי בתכנים אודות עצמי כמו: "אני לא שווה", "אני לא טוב מספיק", הם ישפיעו מהר מאוד על האופן בו אני תופס עצמי, ואתחיל לחוש תחושות של חלש, רפוי וחסר עוצמה

אני מייצר לי אינספור תרחישים עתידיים ומנסה לחיות בשליטה מתמדת, אבל בתוך תוכי ברור לי כי יהיו תרחישים אותם לא צפיתי, ויהיו אירועים אליהם לא יהיה לי פתרון

ההנאה שלנו מחיים טובים לא בונה בנו מידות ולא תורמת לפיתוח האישיות שלנו. הסבל אשר מותיר האובדן גדול יותר מאשר ההנאה המופקת מבריאות איתנה

מה קורה בתוך תת המודע של ילד להורה מרצה? ולמה הוא לא משתף פעולה אף על פי שמקבל כל כך הרבה?

אם חשבנו שאנו מסוגלים וכל יכולים, אם באמת חשנו שהנה אנו "עפים" על עצמנו - הרי שבבואו של המשבר אנו חשים כיצד הוציאה הרוח את כל האוויר מהמפרשים

החי תחת חופש מוחלט, מעוור את עיניו ממציאות שהיא מעבר, ולא מאפשר לעצמו להבין ולדעת כי יש אלוקים בקרבו ומחוצה אליו. יוון ביקשה לטמא את אותו זיכוך ראייתי, את ההבנה כי קיים מעבר, כי יש השגחה פרטית, יש דין ויש דיין

יש להבין כי הגוף שלנו חכם. הוא יודע לבצע את המוטל עליו, אבל כל מה שהמוח מצייר - הגוף מייצר, ואם נצייר גוף קטן, חלש וחסר אנרגיה - זה מה שנקבל

המעבר החד בין תפקידים ולבישת זהויות מתרחש בטרם עת, עוד לפני שהספקנו אנו להיכנס ל"תפקיד" החדש ולהבין מה הוא דורש מאתנו

אַיֶּכָּה היא שאלה המעוררת את האדם לחשיבה פנימית ועמוקה יותר אודות המקום והמיקום שלו בבריאה, ובשורשה מעלה את התהייה - האם אני באמת במקום בו אני רוצה להיות?

מבט מעמיק על הצעדים אותם מבצעות רגליו המיומנות, שמתבייתות בין סלעי ההר, מגלה לו שבאותו דרדור לאחור צבר הוא תאוצה שכמוה לא הייתה