מכתב לבתי אהובתי, שונאתי
"בקושי אני יודע איך את נראית. אינני בטוח שאזהה אותך ברחוב. למרות שבמשך השנים עקבתי אחרייך לא מעט. מרחוק. אין יום ובעיקר לילה, שאינני מתייסר מכך. אינני מאמין שיש אדם שבכוחו להתאושש ממכה אנושה שכזו. כל תחום בחיי ספג פגיעה קשה: הבריאות, העבודה, האופי. אם יש גיהינום עלי אדמות - ביכולתי לתאר אותו היטב" – דוד, במכתב אב כואב
