כל התכנים של הרב מנחם יעקבזון

סקירה מרתקת מימות היוונים ועד ימינו אנו: לאורך כל הההיסטוריה קמו משתפי פעולה מתוככי היהדות, וניסו לשכנע את העם בשילוב בין תורה ומצוות להנאות בעולם הזה

הקושי הכלכלי והעדר ההצלחה בפרנסה – כביטוי לחסרון של בית המקדש: הרב מנחם יעקבזון מעורר את הגעגוע לבניין בית המקדש

מהו המודל הרצוי לחיי משפחה תקינים ואיכותיים? כבר בלעם נביא האומות, שחי בעצמו חיי הפקר בהמיים, נשא את עיניו בקנאה ואמר בהתייחס לבית היהודי 'מה טובו אהליך יעקב'

רוב החילוניים של הדור הזה מכירים חרדים רק מהתקשורת, ובדרך כלל בהיבט שהיא מעוניינת להציג ולהדגיש. מפגש ישיר ונעים עם אדם חרדי או דתי – משנה להם את התפיסה. אז קידוש ה' זה בידיים שלנו

אחד הרגעים המכוננים בהיסטוריה היהודית הוא רגע אמירת 'נעשה ונשמע' - בעת שהוצעה לעם ישראל קבלת התורה. הרב מנחם יעקבזון על חג השבועות

בפרשת בחוקותיי מבהירה לנו התורה מהי הדרך לזכות לשלום וביטחון: "אם בחוקותיי תלכו - ונתתי שלום בארץ"

כך השריש רבי עקיבא לתלמידיו כלל ברזל 'כל מאי דעביד רחמנא לטב עביד'. הוא לא רק קבע זאת כהשקפה, הוא לימד להיות מורגלים לומר זאת

האופן שבו נעשית קהילת ישראל לציבור הראוי להחלת שם שמים והשראת השכינה היא על ידי ההתכנסות לשמוע דברי תורה בשבת

האסונות האחרונים עוררו גל של אחדות וערבות הדדית, ללא הכרות אישית - העם כואב את כאב המשפחות השכולות, האחדות מתגלה בזמנים קשים של כאב ושכול, אז מתגלה האומה הישראלית ביופיה ותפארתה

"ולפעמים מתחדשים מקרים בריחוק מקום ובאיים הרחוקים, כדי שיתעוררו ישראל אל התשובה, וייראו ויפחדו פן יגיעם הפורענות", כותב רבי ניסים מגירונדי לפני 700 שנה

המהר"ל מסביר כי האדם הוא עץ הפוך. שרשיו נטועים למעלה בעולמות הרוחניים העליונים, ואילו גופו המקביל לגוף האילן - בעולם הזה

בפרשת השבוע נוכל ללמוד כי אכן יש 'תרבות אכילה' בישראל, זו המחדירה את ערכי התרבות גם למערכת האכילה, זו המזכירה לאדם את מעמדו ונכבדותו גם בעת אכילה

פרעה ניגן על הרגשות שלהם, כנראה שהתקשורת המצרית ואווירת הרחוב הגדירו אותם כפרזיטים – נצלנים, אוכלי לחם חסד: הרב מנחם יעקבזון בתובנה מרתקת מפרשת השבוע, פרשת שמות

ממקום קבורתה המבודד, מבקשת רחל על העם הגולה, אנא ה' זכר לי ולזרעי את הוויתור הקשה והכואב למען כבוד אחותי. והקדוש ברוך הוא משיב לה 'מנעי קולך מבכי ועיניך מן דמעה כי יש שכר לפעולתך ושבו בנים לגבולם'

ועידת הפיסגה בין יוסף ליהודה, ומה ניתן ללמוד מפרשת השבוע, פרשת ויגש, לגבי מנהיגות וגילוי אחריות?

בתפקידו זה יוסף משמש לעם ישראל כ'זבולון', והוא היה מקור המשפיע פרנסה ללומדי התורה, כך יוסף פרנס את יעקב עמוד התורה ואת כל הנלוים אליו

כפי הנראה היה מדובר בדרך של החזקת לומדי התורה, וכמובן יש לה קשר מובהק לימי החנוכה, בהם מאיר אור המנורה שהוא אור תורה שבעל פה

ההתגרות ביושבי הארץ הכנענים נראית ליעקב מסוכנת ופרובוקטיבית מדי כמאמרו 'עכרתם אותי להבאישני ביושב הארץ...'.

ובכן קשה להתרכז ולהתפלל, נמצאים בחושך וחסומים, מה עושים? 'מתפללים בקול'. לא רק בגלל שהקול מעורר את הכונה ואת הרגש, וזו גם עצה טובה, אלא שגם בלי כונה יש כח לדיבורי התפילה, לתיבות התפילה

כשמדברים על מנהיגות, לא רק בעם ישראל, תנאי יסוד הוא עקביות. היכולת לשמור על ערכים ודעות מול מצבים מאתגרים