כל התכנים של הרבנית מיטל דאודי בוארון

כל אחד עובר ניסיונות, וכל אחד סוחב לעצמו "מטען" על הגב. ערב פסח, זה הזמן לנקות את כל המטענים האלה, להשתחרר ממה שכובל אותנו, ולצאת לחרות

מדוע אנחנו מרגישים קושי דווקא כאשר אנחנו מתאמצים להתגבר על היצר? ומה עלינו לעשות אם אנחנו נכשלים?

פעם לא ידעתי שלכל מילה ומעשה שלי יש משמעות גדולה כל כך. למה לעשות דברים שמזיקים לנו, כשאפשר לעשות דברים מועילים?

האם הלב הוא אכן המנחה הטוב ביותר לחיינו? המציאות מוכיחה שממש לא. יש דבר חשוב הרבה יותר מהלב – הדעת

מידת הגאווה היא המידה שהכי קשה לשבור ולשנות. בעבר הייתי בטוחה שהשגתי הכל בכוחות עצמי. עם התשובה, הבנתי שהכל מתנות מהבורא

אנחנו אומרים בכל יום "שהכל נהיה בדברו". לא חלק נהיה בדברו, אלא הכל. הקב"ה הוא זה שכותב את ה"תסריט" של חיינו, והוא יודע הכי טוב מה נכון בשבילנו

"צריך לנצל כל רגע, אחרת זה ממש בזבוז זמן!" – כך חשבתי תמיד על בילויים ועל מסיבות. היום אני חושבת כך על מצוות ועל אמונה. כי בשבילם, ורק בשבילם, הגעתי לעולם

מתפללנו כל כך, קיווינו למשהו שיהיה טוב בשבילנו, אבל בסוף קבלנו משהו... קצת אחר. לא בדיוק מה שדמיינו. האם התפילה שלנו לא התקבלה? או שקבלנו בדיוק את מה שהיינו צריכים לקבל?

הקב"ה יודע בדיוק מה היא טובתנו. אם אנחנו מתפללים על משהו מסוים, יתכן שהקב"ה ישמע לתפילתנו וייתן את בקשתנו – אך היא לא תהיה טובה עבורנו... לכן צריך להתפלל מעומק הלב, שהקב"ה ישלח לנו בדיוק את הדברים הטובים לנו, ושייתן לנו את הכח לקבל הכל באהבה

האמנם צריך תמיד להקשיב לקול הפנימי? הוא עמוק, והוא אמיתי, אבל מאיזה מקור הוא מגיע? מיהו זה ששולח את הקול הפנימי הזה?

אני תמיד אומרת: הלוואי שהחיים של אנשים היו מאושרים כמו שהם מוצגים בפייסבוק. אנחנו מציגים את מה שאנחנו רוצים שיראו, ולא בהכרח את האמת

הרגשתי לא שייכת לשם. אני מרגישה שניצלתי שנייה לפני שהתעטפתי בעוד קליפה של חילוניות. חזרתי הביתה, והבטחתי לעצמי שזו הפעם האחרונה. עד אז חשבתי שלשמור שבת זה חנק, שזה לשבת בבית ולהסתכל על הקירות עד שתצא השבת. עד שגיליתי באמת מהו עונג השבת

חברה שאלה אותי היום: "התשובה באמת ממלאת אותך?", לא ידעתי כיצד לענות לה, כי אין מילים גדולות מספיק כדי להכיל את התשובה, תרתי משמע

תסתכל על האישה שלך, תסתכלי על הגבר שלך. תראו את החסרונות שיש בהם, שנוצרו רק מתוך האהבה שלכם זה לזו. הקב"ה המזווג זיווגים, נותן לכל אחד את בן הזוג המושלם עבורו

לא העבודה מביאה פרנסה, לא התקופה מרפאת ולא היכולות האישיות מביאות את השידוך. אלה הן רק ההשתדלויות, אבל אנחנו לא שולטים במה שקורה בעולם. היחיד שמנווט אותנו, הוא הקב"ה

השם הוא הרופא כל חולים, הוא המזווג זיווגים ופרנסה רק מאיתו יתברך... אך אנו מצווים לעשות את ההשתדלות. ואם אדם מתרץ את העצלות שלו באמונה, הוא בעצם סוגר לעצמו את צינורות השפע

בואו נסלק מחיינו את כל המיותר, בואו נשחרר מהראש את כל ה"אני מאמין" שלנו, שבעצם לא תורם לנו דבר. בואו נגיד די לרדיפות עצמיות. בואו נרשה לעצמנו להמשיך הלאה בשמחה, כי הטוב ביותר עוד לפנינו

המצווה הכי קשה לאישה, היא לכסות את שערה. אבל כיסוי הראש נותן לאישה את כל מה שהיא זקוקה לו, ועוד הרבה יותר

הריקנות הזאת הייתה חלק ממני שנות ארוכות, באותן השנים בהן כל המרדף שלי היה אחר החומריות, אחר התאוות של הגוף. אותה ריקנות רימתה אותי, אותו יצר שיקר לי בכל יום מחדש

קשה לנו להאמין, כי אנו אומרים לעצמנו שאם זה לא הגיע עד עכשיו, יש סיכוי שזה כבר אף פעם לא יגיע