חינוך

בתחום המשמעת היו הנתונים חד משמעיים. החינוך הממלכתי נעדר משמעת, ובחינוך המסורתי רמת המשמעת גבוהה ביותר

החינוך הוא תפקידם הראשי של ההורים. בכל גיל ושלב בחייו זקוק הילד לידם המכוונת של הוריו.לדעת להבחין בין עיקר וטפל. הורים מרבים לבקר מעבר לצרכים החינוכיים של הילד, הרבה מהביקורת שלנו כהורים נובעת מצרכים שלנו, ואין בה למעשה תועלת חינוכית אמיתית

כשתינוק נולד, הוא נולד עם מטען גנטי של אינסטינקטים לסיפוק צרכיו הביולוגיים כדי שיוכל להמשיך לחיות, אינסטינקטים אלו מלוים אותו בשלבי הגדילה השונים. ומה התפקיד שלנו?

אמון, אחידות, סמכות הורית, זמן איכות, תקשורת חיובית ועוד חמש עצות שיעזרו גם לכם לגבש אווירה משפחתית חיובית ושמחה. בואו לקרוא את הפירוט שמאחורי המילים הגדולות

התלות של דורנו באינטרנט משכיח לעתים את הסכנות בכרוכות בו, בפרט אצל ילדים ונערים שאינם יודעים להבחין בין טוב לרע. הפסיכולוג ד"ר משה משעלי בסקירה מקיפה על מורכבות הנושא, וגם: טיפים להורים

באילו כלים אנו יכולים להעצים את עצמנו וילדינו, על מנת להגדיל את הסיכויים שברגע של מבחן נבחר בטוב?

כאשר מתרחש משהו שלילי בבית, ההורים נוטים להעניש מיד את הילד ה"מועד", מבלי לברר מי האשם. לאחר גילוי הטעות מופיעה דילמה: האם להתנצל או לא?... מה עליהם לעשות?

ילד צריך להבין שלא הכל מגיע לו. התובנה הזאת תעשה לו רק טוב

העצבות בדורנו היא תוצר של התרבות המערבית האנוכית, והנתינה היא התרופה הטובה ביותר לנפש

הורים רבים, אשר רוחשים אהבה עזה לילדיהם, אינם מבינים כיצד יתכן שבמשפט אחד שבו הם משווים את ילדם לילד אחר, מתפרשים ביטויי האהבה שלהם בעיניו כברירת מחדל | על כוחו האדיר של הדיבור, לחיוב ולשלילה

כמו כולנו, ילד צריך להרגיש שהוא יכול גם לתת – לא רק לקבל. שתף אותו בעניינים ותן לו להרגיש שאתה סומך עליו

חכמים הסתייגו מדברי אנטיגנוס להמון בעניין לימוד לשמה. הילד אינו זקוק לעוד שיעור מוסר, הוא זקוק לפרס

המניעים של הילד ללמוד אינם טהורים, אבל הם אמיתיים ויש לחנכו באמצעותם

“אם רוצים להשפיע על תלמיד, צריך להקדים ולשפוך עליו דליים של אהבת נפש"

בבואנו לקבוע את מקום הלימודים של ילדינו, עלינו לזכור כי במקום זה ישהו ילדינו כחצי יום ויותר במשך שנים ארוכות(!). ובפרט שמדובר בשנים גורליות ביותר מבחינת עיצוב אישיותם, מצב בריאותם הנפשית והפיזית וקביעת רמת השכלתם

אחד מתחלואי הגישה החינוכית בזמנינו, היא ההקצנה הנתפסת אצל רבים בשאלה אם להעניש. יש הפוסלים כל סוג של ענישה ולעולם אינם תקיפים ביחסם לילדיהם לא במעשים ואף לא בדיבורים, גם כאשר הילד מגזים שוב ושוב בהתנהגותו השלילית. ויש האומרים: "ללא מכות הילד לא יתחנך". ולכן הם נוקטים בדרך זו כשיטה קבועה בחינוך

בפרק זה נתמקד בהדרכה התורנית המכוונת את המורה כיצד יתייחס לתלמידו

"תנו רבנן. קטן היודע לנענע, חייב בלולב. לשמור תפילין, אביו לוקח לו תפילין. יודע לדבר, אביו לומדו תורה וקריאת שמע. תורה מאי היא? ‘תּוֹרָה צִוָּה לָנוּ מֹשֶׁה מוֹרָשָׁה קְהִלַּת יַעֲקֹב´ קריאת שמע מאי היא? פסוק ראשון"

כדי להעביר מסר של רצינות, יש לעזוב לדקות ספורות את כל העניינים האחרים ולהתמקד בפעולה הנדרשת מהילדים

שלל התיאוריות החינוכיות הופך לעתים את החינוך לחיצוני וטכני: מה לעשות עם הילד? איך לדבר איתו? כמה פעמים ביום לחבק? מה להראות לו כדי "לייצר" ילד ממושמע, ירא שמים, לומד ומשתף פעולה?