נראה ונחיה

בפתח פרשתנו מציבה בפנינו התורה שתי אלטרנטיבות לדרך חיים: ברכה וקללה. הברכה – אשר נשמע אל מצוות ה' אלוקינו, והקללה – תוצאה של אי-השמיעה למצוותיו. אנו מונחים בצומת הדרכים בין שתי האפשרויות, ונדרשים לבחור. לא בחירה חד-פעמית היא זו, אלא כזו המלווה אותנו לאורך החיים. ונשאלת השאלה – מהם הכלים בהם אנו יכולים להעצים את עצמנו ואת ילדינו-תלמידינו, על מנת להגדיל את הסיכויים שברגע של מבחן, בפרשת דרכים, נבחר בטוב?

כותרת הפרשה היא לנו מילת מפתח להעצמת הכוחות – ראה. ראייה עמוקה, התבוננות. נעלה כאן בקיצור מספר נקודות העולות מן הפרשה, והן ראויות להתבוננות מעמיקה.

א. "ראה" (יא, כו) – ראייה רחבה וארוכת טווח. שקילה של רווח והפסד מיידיים, לעומת תועלת ונזק לאורך זמן, ואף נצחיים. לדעת לשאול את עצמנו, האם אנו עומדים להשקיע בהנאה חומרית חולפת, או בערך רוחני אמיתי ובר קיימא?

ב. "רק חזק" (יב, כג) – הבחירה בטוב דורשת עמל, עבודה, התאמצות. ההתמודדות דורשת מאתנו, אך גם מגלה בנו כוחות שלא הכרנו מעולם. עלינו לייקר כל צעד בדרך למטרה. את המאבקים, המלחמות, ההצלחות הקטנות, וגם את הנפילות שהכרחיות בדרך לגדלות. לדעת לקום אחרי נפילה, להתחזק ולהתחיל שוב.

ג. "השמר לך פן תנקש אחריהם" (יב, ל) – נאמנותנו אינה לנוחיות, לתדמית או לערכים שהן תלויי החברה הסובבת אותנו, אלא לרצונו יתברך הבלעדי, "את כל הדבר אשר אנכי מצווה אתכם אותו תשמרו לעשות" (יג, א). עלינו ללמוד לזהות היכן אנו מתמכרים לתרבות שסביבנו, ומזייפים בהקשבה לקול ה' הקורא אלינו. חשובה המודעות לכך שההשפעות הזרות חודרות לנו עמוק לתודעה, כל עוד איננו מודעים להשפעתם, ונשמרים מפניהם.

ד. "בנים אתם לה' אלוקיכם" – כן, יהודי הוא בן של מלך, יהודייה היא נסיכה... המגבלות והאיסורים נובעים ממעמדנו. לבן ובת מלך לא מתאימות התעסקויות והתנהגויות 'נמוכות', יש לנו ייעוד הרבה יותר נעלה, הבה נהיה נאמנים לו.