חינוך

כתבה ששודרה לאחרונה בחדשות ערוץ 2 מתעדת קבוצת הורים זועמים, שגילו שילדיהם עדיין לומדים בבתי הספר קצת על מורשת יהודית. למה אמרות חז"ל מדאיגות אותנו יותר מאמרות בודהיסטיות? ובסוף הטור – סיפור מופלא מאוניברסיטת חיפה

מדוע ברור לכולנו, ש"אילוף" מיועד לבעלי חיים, ואילו בדרך ה"חינוך" אנו משתמשים עם בני אדם? למה אילוף של בני אדם לעולם לא ישיג תוצאה שלמה – וחינוך טוב יכול לעמוד כנגד כל הרוחות שבעולם? ולמה דווקא חינוך בדרך של חן, עידוד ונועם – ולא, חלילה, השפלה – יוביל את ילדינו לדרך האמת, ויסייע בידם להישאר בה?

קובי הגיע לגן ובתיקו משהו גדול. יותר מאוחר התברר שזוהי המברגה של אבא שלו. הוא העניק את המברגה לחברו יונתן. "עכשיו תהיה חבר הכי טוב שלי, נכון?" – כך שאל. יונתן הנהן בראשו ופנה לשחק עם דינה. מאוחר יותר ניסתה אמא של יונתן לברר מאיפה הביא את המברגה היקרה. "זה מקובי", סיפר יונתן. "הוא חבר שלי!"

הרב יצחק יוסף הצהיר שחינוך מעורב לבנים ובנות אינו אפשרי. למה, בעצם, אי אפשר לחנך יחד בנים ובנות? ואיך ייתכן שהחינוך הנפרד, שנחשב פעם דבר מיושן, חוזר לאופנה במקומות רבים בעולם המערבי?

"ספר החינוך" הוא ספר המתאר את כל תרי"ג המצוות שמופיעות בתורה, תוך ציון טעמה של כל מצווה

אחד מענפי החינוך שמרבים לשאול עליו, הוא נושא הענשת ילדים. ישנם הסוברים, שעיקר החינוך נעשה על ידי ענישה. דעה זו הינה מוטעית ביסודה. עונש צריך להיות האמצעי האחרון בחינוך. אם נקודת המבט היא מתי צריך להעניש את הילד – זו גישה מעוותת, השומטת את הבסיס מכל חינוך בריא

בשורה טובה: שני גנים תורניים ביוזמתם של סגן ראש עיריית תל אביב, נתן אלנתן וכן של השחקן לשעבר משה חיים - יוקמו ברמת אביב ויונהגו על פי הדרכתו של הרב זמיר כהן

לפעמים אנחנו טועים לחשוב, שילד שמגלה חוכמה וכשרון מיוחדים – הוא ילד מוצלח. אבל האמת היא, שילד מוצלח הוא פשוט ילד שאכפת לו מהזולת, ושעושה טוב לחברה שסביבו. הציונים הטובים נעלמים עם השנים – אבל נפש הילד תישאר לעד. הפעם, שאלת השאלות: איך לגדל ילד שאכפת לו?

כשסבתא הרשתה לנו לצפות במסך, בעודה חמושה בכוס תה, היא פטרלה ללא הרף אחר המתרחש על המסך. היא מעולם לא סמכה על עורכי תכניות הילדים, על השחקנים, וגם לא על רשות השידור – היא הייתה המופקדת הבלעדית על לבנו הרך

כשהיינו ילדים, הסתכלנו על אחרים והתפללנו להיות כמותם, ראינו בדמיוננו איך אחרים יותר טובים וחלמנו להיות כאלו בדיוק. מרוב חלומות תם זמננו ולא הספקנו להיות כמו חברינו וגם לא הספקנו להיות כמו... אנו עצמנו. הפעם: מה עושים עם ילד שתמיד מקנא באחרים?

הורה שמעניש ילד, מורה שמעניש תלמיד או מדינה שמענישה אזרח – העונש קצוב לפי חומרת המעשה, ואין לגרור אותו ולו לרגע נוסף מעבר לדרוש. כך גם אנחנו ובורא עולם. הגלות הארוכה נמשכת כמעט אלפיים שנה, אבל הקב"ה יאסוף אותנו אליו ברגע אחד

הוא חילוני, לא חוזר בתשובה, ועדיין לשחקן הראל נוף מפריע שחסרה יהדות במערכת החינוך. צפו בדבריו הנוקבים

דמי חנוכה מלמדים את הילדים לקבל. מה לעשות עם ילד שלוקח את זה רחוק ולא פוסק מלדרוש: 'מה תתני לי בעד זה?' הסופרת והמחנכת מנוחה פוקס במדור שאלות ותשובות להורים יגעים, המחפשים את הדרך הבטוחה בחינוך הילדים. והפעם: שלא על מנת לקבל פרס