העצמה

כאמא, את לא יכולה לדעת מה מבין הדברים שאת אומרת או עושה באמת משפיע על הילדים שלך. את גם לא יכולה לדעת איזה רגע של מאמץ ייחרט בזיכרונם. האם על הזיכרונות של עצמנו אנחנו כן יכולים לשלוט?

איך מפייסים את חברינו/משפחתינו לפני יום כיפור, ועל מה אפשר לבקש סליחה? לפניכם כמה משפטי העצמה מלאי השראה

המלאכה הזו שאת הרבה פעמים מוותרת עליה בהינף יד - היא זו שמביאה אלייך 'מוצר' מוגמר. תביני את זה שהדרך שלך היא לא לחינם, וכל מה שאת עוברת בתוכה הוא מדויק עבורך. למה מדויק עבורך? כי רק כשתקבלי במתנת חינם את הישועה שלשמה עמלת והחץ שלך יעמוד בדיוק בתוך העיגול המרכזי של המטרה שהצבת - את תביני מה ההבדל שבין המיקומים

ב"ה יש כל כך הרבה השגחה פרטית. יש לך משפחה, ואת מלאת עשיה. יש לך קורת גג, יש אוכל ויש קלוריות עודפות שיעידו. יש כל-כך הרבה "יש". רק צריך לפקוח עיניים

"איך אתם עושים קניות? כמה בקבוקי חלב אתם קונים ביום? כמה כיכרות לחם? איפה אתם מאחסנים את כל הירקות והחד פעמי? מי עוזר לכם? מי מכין סנדויצ'ים בבוקר?"

"כשהאם אומרת 'רע, יברך את הנערים', היא אומרת, שאפילו אותו מלאך רע יאלץ לענות 'אמן' לברכתו של המלאך הטוב, ולברך את הנערים"

"אני לא מבינה איך אתם מסתדרים עם כזו משכורת למשפחה עם זוג הורים ומספר ילדים". גם אני לא מבינה, ולא מבינה גם עוד כמה דברים

עם כל הרצון הטוב יתכן שאת עושה שגיאות, יתכן בהחלט. אבל מכאן עד לעמידה על דוכן הנאשמים רחוקה הדרך. ברוך אשם

גם אם עדיין לא הקמת בקול רעש גדול את "הגמ"ח המרכזי להשאלת פלאפון לילדים הרוצים ליצור קשר עם ההורים בשעת מצוקה ומבוכה", זהו בהחלט צעד של נתינה מצידך ועזרה לילד יהודי המבקש בבישנות שיחה בגינה או בתחנה

אם אמונותיכם לגבי כסף דומות לאלה שמוזכרות במאמר, זאת אומרת שיצרתם את כל המחסומים האפשריים לשפע כלכלי

הילדים שלי כאלה שוחרי צדק, חותרים לאמת. דואגים זה לזה, לוקחים אחריות. מוכנים לסבול למען האחר, לא מסוגלים לראות עוולות. עוזרים לחלשים, מגנים על אומללים, בגופם ממש!

אני מייחלת שאזכה לחנך אותו לראות את מה שחשוב באמת, ושמודעה בעיתון לא אומרת כלום, היא רק מודיעה משהו שכדאי שיגיע להרבה אנשים וזו אחת הדרכים לעשות את זה

ברגע זה ממש, אפילו שלא היה קרה כאן משהו מצחיק ולא משהו משמח מבדח או משעשע (מעבר לחיוך מעצמי לעצמי), קרה לך משהו

באמצע הדרך, כשים מתחת ורקיע ממעל, שאלה אמא ציפור את גוזלי הקטן: "האם היית גם אתה, טורח ומתאמץ למעני?"

הטון, הטון היה רגיל לגמרי. כבר לא היה בו הכעס של אז. זו הייתה שיחה של שתי נשים בוגרות שפותרות עוד קשר בסבך ישן וכואב

כל הרגעים האלו נמצאים בשגרה שלנו, חולפים, משתנים, והם חלק מהבית שלנו ומהצמיחה שלנו, אמא-ילד, יחד. שימי לב אליהם

המחלה לא מונעת מיפעת בן הרוש לעודד ולסייע לנשים אחרות, המטופלות כמותה במרכז הרפואי זיו בצפת. היא מחלקת להן כיסויי ראש, ומגייסת תרומות נוספות למחלקה. ראיון מרגש עם חולת סרטן שבתוך הקושי והכאב, דואגת לחברותיה למחלקה

מה עושה לנו התודה, ומדוע חשוב להרבות באמירתה? שש סיבות שלא ישיארו אתכם אדישים לאחת המצוות החשובות ביהדות 

בתוך עננת האבק והפיח שהסתירה מהם את פתח המילוט - אירע נס. "קרן אור חדרה מבעד לגרם המדרגות, והאור הזה עזר לנו להבחין במסלול היציאה": קפטן ג'יי גונאס, כבאי מתחנת הכיבוי של ניו יורק, משחזר את הנס האדיר שהיה לו באסון התאומים