פרשת לך לך

"זֶהוּ כַּדּוּר קְטַנְטַן שֶׁאוֹתוֹ תִּצְטָרֵךְ לִבְלֹעַ בְּכָל יוֹם", אָמַר הָרוֹפֵא, וְהֶרְאָה לְיַאשֶׁק כֵּיצַד נִרְאֶה כַּדּוּר שֶׁל תְּרוּפָה. "כָּזֶה כַּדּוּר?" צָחַק יַאשֶׁק, "מַה יַעֲזֹר לִי הַכַּדּוּר הַפִּצְפּוֹן הַזֶּה?"

אברהם ושרה היו מקרבים ומתחסדים עם כל עובר אורח פשוט. אולם מדוע דווקא מקרוביהם, לוט וישמעאל, החליטו להיפרד? ומה אנו למדים מכך?

ישנן דרכים רבות לקרב את הרחוקים ליהדות, אולם כדאי להתבונן באבי המקרבים, הלא הוא אברהם אבינו. כל הדרכים המובילות אל הלב

אף שגלות מצרים הייתה אמורה להימשך 400 שנים, הצליח אברהם אבינו לקצר אותה בשליש. מהי הזכות שעמדה לו לשם כך?

אם הקב"ה הבטיח לאברהם טובות אין ספור כדי שילך לארץ כנען, היכן בא לידי ביטוי הניסיון בעזיבת כל הוויי החיים והמשפחה לטובת ארץ זרה? כוחה של בחירה

אברהם התייאש מתקוותו לבן, ואכן, בדרך הטבע לא יכול עוד לצפות לברכת אב. באותה שעה הוציא אותו הקדוש ברוך הוא ואמר לו - הבט נא השמימה! שם בשמים אנחנו רואים הנהגה אחרת מאשר בארץ

רבי זושא מאניפולי אמר: "אם יאמרו לי בעולם האמת זושא, למה לא היית כמו משה רבנו? לא אתיירא כלל, וכי אפשר לדמות אותי למשה רבנו? ממה אני כן מתיירא - כשיאמרו לי זושא, למה לא היית זושא?" | תובנות לפרשת לך לך

מצוות ברית המילה נראית במבט ראשון לאדם זר כתמוהה. במבט מתבונן מתברר שמצווה זו, כמו גם שאר המצוות – בעלת מסר עמוק ולטובתו המוחלטת של האדם

אומרת הגמרא "אוי לו לאותו אדם שהרג את עצמו" כי הרגיל את עצמו למאכלים משובחים ומעולים שלא נמצאים בכל מקום, ממילא לא היה מסוגל להכניס לבטנו מאכל כה פשוט כמו עדשים

אדם עובר פעמים רבות בחייו ניסיונות. פעמים והם קשים מאוד, פעמים פחות. פעמים, בואו נודה על העובדה שאנו סתם עושים מזבוב פיל...

אני מסתובב ליד הר האפר, ליד הררי הנעליים והשערות, ואיני מסוגל לקלוט במוחי את גודל הזוועות... מילה אחת ניצבת מול עיניי הדומעות: איך? איך ילודי אישה, שהצטיירו בעולם כ"נאורים", התנהגו יותר גרוע מחיות טרף?