ביקורת

נישואין היא מערכת המלכדת שני חצאי נשמה לנשמה אחת. תחושת הערכה מאחדת בין שני אנשים המעריכים זה את זה. ותחושת חוסר הערכה מרחיקה בין שניים

אחת המטלות המרכזיות המוטלות עלינו כהורים היא לדעת להבחין בין עיקר וטפל בביקורת הקיימת בבית בכלל וכלפי הילד בפרט

טעות מצויה בהעברת הביקורת, היא ההתמקדות באישיותו של המבוקר במקום בפעולה שנעשתה על ידו

בן-זוג המעוניין לסיים את פרשת הביקורת במהירות, ייטיב לעצמו אם יאפשר לשותפו לנישואין לומר את כל אשר עם לבו בביקורתו ללא הפרעה

כיוון שהביקורת לא נועדה לצער את הזולת, אלא להשפיע עליו לשנות את התנהגותו, יש להיות ערניים בעת הבקורת

פעמים רבות כאשר בני-הזוג מבקרים ומעירים זה לזה, הם עושים זאת בלא להסביר למבוקר את המצוקה שהוא גורם

חשיבות רבה נודעת למשפט הפותח את דברי הביקורת. משפט זה הוא שיקבע כיצד היא תישמע באוזני בן-הזוג

הדבר החשוב ביותר לאדם הוא כבודו וחשיבותו בפני הסובבים אותו. לעומת זאת, ביקורת אמורה להצביע על חולשתו וכישלונו של המבוקר. אז איך מעבירים ביקורת?

בכל ביקורת אין לנצל לתקיפת הזולת דברים שליליים שבן הזוג אמר על עצמו. זאת משום שעל פי רוב - דברים שליליים שמספר אדם על עצמו, נאמרים ברגעי חברות וידידות

בני-זוג חייבים להכיר בעובדה שהם שונים, ולא כל שוני הוא חסרון. גם אם יש בבן הזוג חסרונות אמיתיים

עבור הילדים, הביקורת מהווה גם הכוונה, מה הוא סדר העדיפויות בחיים

החינוך הוא תפקידם הראשי של ההורים. בכל גיל ושלב בחייו זקוק הילד לידם המכוונת של הוריו.לדעת להבחין בין עיקר וטפל. הורים מרבים לבקר מעבר לצרכים החינוכיים של הילד, הרבה מהביקורת שלנו כהורים נובעת מצרכים שלנו, ואין בה למעשה תועלת חינוכית אמיתית

פעמים רבות אנו מוצאים את עצמנו אומרים משפט ומתחרטים עליו. לעתים קורה שאדם מסוים מותח עלינו ביקורת, ואין לנו יכולת לענות בו במקום... כיצד נוכל להשיב לעצמנו את הספונטניות האבודה?